מאמר זה מציג תוצאות מחקר רב־מרכזי, אקראי ופתוח, שבחן את יעילות ובטיחות מתוטרקסט לעומת פרדניזון כטיפול קו ראשון בסרקואידוזיס ריאתי. במחקר השתתפו 138 מטופלים שלא קיבלו טיפול קודם, אשר חולקו אקראית לקבלת פרדניזון (התחלה ב־40 מ”ג ליום, ירידה הדרגתית ל־10 מ”ג) או מתוטרקסט (התחלה ב־15 מ”ג לשבוע, עלייה עד 25 מ”ג לפי סבילות) למשך 24 שבועות. התוצא העיקרי היה שינוי ממוצע באחוז ה־ FVCהצפוי מהבסיס ועד שבוע 24.

נמצא כי מתוטרקסט אינו נחות מפרדניזון בשיפור FVC (הבדל מתוקנן: ‎-1.17 נק’ אחוז, רווח בר-סמך 95%: ‎-4.27 עד 1.93). תופעות הלוואי היו דומות בשכיחותן, אך שונות באופיין: פרדניזון גרם יותר לעלייה במשקל, אינסומניה ותיאבון מוגבר, בעוד שמתוטרקסט גרם יותר לבחילות, עייפות והפרעות בתפקודי כבד. לא נצפו הבדלים משמעותיים בשיעור כישלון טיפולי, צורך בטיפול חילופי או נשירה מהמחקר בין הקבוצות. השיפור בתפקוד הריאתי ובמדדי איכות חיים היה דומה בשתי הקבוצות, אם כי תחילת ההשפעה של מתוטרקסט הייתה איטית יותר.

החוקרים מסיקים כי מתוטרקסט היא חלופה יעילה ובטוחה לפרדניזון כטיפול קו ראשון בסרקואידוזיס ריאתי, במיוחד עבור מטופלים עם סיכון גבוה לתופעות לוואי מסטרואידים או העדפה להימנע מהם. ההבדלים בפרופיל תופעות הלוואי ובקצב ההשפעה מחייבים שיתוף החלטה עם המטופל בבחירת הטיפול המתאים.

למאמר

ד”ר שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.

Kahlmann V, Janssen Bonás M, Moor CC, et al.

The New England Journal of Medicine. 2025;393(3):231-242. doi:10.1056/NEJMoa2501443.