במאמר שפורסם בכתב העת European Respiratory Review מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת המאפיינים של תלונות על קוצר נשימה בחולים לאחר זיהום בקורונה, מהן עולה כי כרבע מהחולים בזיהום מתלוננים על קוצר נשימה, כאשר התלונות היו נפוצות יותר בחולים עם מחלה חמורה משנית לזיהום, בנשים ובחולים שאושפזו לבית חולים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קוצר נשימה ממושך למעלה מ-28 ימים לאחר זיהום אקוטי בקורונה הינו תסמין מגביל מאוד בחולים לאחר הזיהום הנגיפי. עם זאת, השכיחות, גורמי סיכון, מנגנונים ואפשרויות טיפול במקרים אלו אינם מובנים היטב.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed ו-Embase לזיהוי מחקרים רלבנטיים שפורסמו בין 1 בינואר 2020 ועד 1 בנובמבר 2021 וכללו 119 מאמרים מתאימים.
מטה-אנליזה שכללה 42,872 חולים עם COVID-19 מ-102 מאמרים הראתה כי שיעורי ההימצאות של קוצר נשימה לאחר הזיהום הנגיפי עמדו על 26% (רווח בר-סמך 95% של 23-29%), כאשר זו נקבעה על-פי נוכחות/העדר התסמין, ועל 41% (רווח בר-סמך 95% של 34-48%) כאשר האבחנה נקבעה על-פי מדד קוצר נשימה לפי Medical Research Council Dyspnea Scale.
שיעורי הימצאות קוצר נשימה לאחר COVID-19 ירדו משמעותית בין 1-6 חודשים ל-7-12 חודשים לאחר הזיהום. קוצר נשימה לאחר COVID היה נפוץ יותר בחולים עם זיהום אקוטי חמור/קריטי, חולים שאושפזו לבית חולים ונשים, כאשר התופעה הייתה פחותה נפוצה בקרב אסיאתיים לעומת אלו מאירופה או צפון אמריקה.
מחקרים קודמים הציעו מנגנונים פתופיזיולוגיים שונים – כולל דה-קונדישינינג, מגבלה רסטריקטיבית/חסימתית בזרימת האוויר, דלקת סיסטמית, הפרעה פסיכיאטרית – אך העדויות עדיין אינן חד-משמעיות.
שבעה מחקרי עוקבה ומחקר אקראי-מבוקר אחד הציע כי תרגילי שיקום עשויים להפחית קוצר נשימה לאחר COVID.
החוקרים כותבים כי ישנה חשיבות רבה להשלמת מחקרים נוספים ופיתוח התערבויות למניעה וטיפול בקוצר נשימה לאחר זיהום COVID.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!