מחקר חדש מוצא כי בחולים המקבלים טיפולי דיאליזה פריטונאלים, מתן מינון נמוך של חיסון נגד צהבת B לעור קשור לשיעורים גבוהים יותר של תגובה מוקדמת מאשר מתן החיסון הקונבנציונאלי התוך-שרירי.

החוקרים מסבירים כי שיעורי היפוך התגובה הסרולוגית בתגובה למתן חיסון נגד וירוס צהבת B, המוגדר כטיטר אנטי-HB של יותר מ-10mIU/mL, נעים בין 50% ל-70% בחולים הסובלים מכשל כלייתי, בהשוואה לשיעורים גבוהים מ-90% המופיעים בנבדקים בריאים.

בנוסף לכך, פרוטוקול החיסון המומלץ לחולים הסובלים מאורמיה כולל מתן 4 מנות של 40ug במקום 3 של 20ug, והזרקה לתוך שריר הדלתא.

במחקר השתתפו 60 חולים המקבלים טיפולי דיאליזה פריטונאליים. מטרת החוקרים היתה לקבוע האם מתן מינון נמוך יותר (5ug) של חיסון נגד וירוס צהבת B הניתן לתוך העור פעם בשבוע במהלך 10 שבועות יהיה יעיל כמו מתן חיסון של 20ug לתוך השריר במרווחי זמן של 0, 1, ו-6 חודשים.

החוקרים מדווחים כי כעבור 6 חודשים מזמן מתן החיסון הראשון שיעור ההיפוך הסרולוגי המצטבר היה גבוה משמעותית בקבוצה שקיבלה חיסון לתוך העור.

אולם, על-פי תוצאות המחקר, עם סיום תקופת התצפית שנמשכה שנתיים, לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות מבחינת פרופורצית החולים בעלי אנטיגן שטח אנטי-HB שנשמר ברמות ביטוי גבוהות מ-10mIU/mL או ברמות ביטוי גבוהות מ-100mIU/mL.

כעבור שנתיים ממתן החיסון הראשון, נמצאו רמות אנטיגנים מגוננות ב-57.1% מהחולים שקיבלו חיסון תוך-שרירי וב-45.6% מהחולים שקיבלו חיסון לתוך העור, שהוגדרו כרמות אנטיגן שטח אנטי-HB של יותר מ-10mIU/mL. רק ב-23.8% מהחולים בקבוצה שקיבלה חיסון תוך-שרירי וב-13.6% מהחולים שקיבלו חיסון לתוך העור נמצאו רמות טיטר גבוהות מ-100mIU/mL כעבור שנתיים.

החוקרים טוענים כי סביר שידרש מתן מינון גבוה יותר לשיפור יעילות החיסון המופיע בעקבות הזרקה תוך-עורית נגד צהבת B.

הם כותבים כי למרות שמומלץ על מתן מינון גבוה יותר של חיסון תוך-עורי, כמות החיסון הכולת תהיה עדיין נמוכה בהרבה מזו הניתנת באופן קונבנציונלי בחיסון התוך-שרירי בחולי דיאליזה.

Am J Kidney Dis 2004;43:910-917.

לידיעה במדסקייפ