אי ספיקת לב מתפתחת בחלק ממטופלי סוכרת מטיפוס 2 T2DM- ואך מקובלת בשם קרדיומיופתיה סוכרתית. עומס גלוקוז במיוציטים, תנגודת לאינסולין, היפראינסולינמיה, עומס חמצוני, פגיעה בצירים ניורוהומורלים, שינויים במנגנוני דלקת וחיסון, פגיעה במיקרו צירקולציה ובתאי אנדותל, כל אלה עלולים לגרום להיפרטרופיה והפרעה דיאסטולית ואך סיסטולית של חדר שמאל. יתר לחץ דם והשמנת יתר שכיחים יותר בחלק מאוכלוסייה זאת, גם עלולים להוסיף להתפתחות אי ספיקת לב- CHF, אך קשה להפריד בין הסיבות המגוונות האלה.
מחקר נוכחי מנסה לקשר בין פנוטיפים לבביים בסוכרתיםT2DM, לפרופיל קליני, ולתוצאים, על ידי שימוש בניתוח אשכולות CLUSTER ANALYSIS. הניתוח מתבסס על נתונים אשר נאספו מתוך 2 מדגמים פרוספקטיביים,של 543 מטופליT2DMמליון שבצרפת, ו 389 מבריסבן באוסטרליה ללאCHFקלינית. השכיחות של השמנת יתר ויתר לחץ דם ב-2 המדגמים הייתה הטרוגנית ולכן אפשרה את הניתוח. נבחרו מטופליT2DM ללא מחלת לב כלילית או מסתמית, מקטע פליטה מעל 50%, בקצב סינוס, תפקוד כלייתי עם פינוי קריאטינין-CCTמוערך מעל 30, ערכיHgbA1cמתחת 12, ולחץ דם סיסטולי מתחת ל- 180. ב-842 המטופלים של המדגם נבדקו משתנים אקוקרדיוגרפים, ומאפיינים קליניים.
תוצא סיוםמשולב כלל תמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים בתקופת מעקב של 67 חודש (טווח בין רבעוני 40-87 חודש).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!