נתונים חדשים ממחקר שהתקיים בסקנדינביה מצביעים על כך שאוטם שריר לב (MI) לא מזוהה קשור לסיכון מוגבר לתמותה. במחקר נמצא גם שבהשוואה לבדיקת א.ק.ג. נמצא שיעור גבוה יותר של MI לא מזוהה באמצעות בדיקת MRI קרדיאלי. המטופלים שאובחנו עם MI לא מזוהה באמצעות ה-MRI הקרדיאלי היו גם בסיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לאלה שזוהו באמצעות א.ק.ג.

המחקר המדווח הנקרא ICELAND MI מבוסס על ניתוח תת קבוצה שהשתתפה במחקר ה- AGES  שכללה 936 משתתפים אשר עברו בדיקות א.ק.ג ו-MRI קרדיאלי.  הגילאים בקבוצה זו נעו בין 67 ל-93, וכ-28% מהם היו סוכרתיים.

מתוך כלל הקבוצה כ-10% היו כבר עם MI מזוהה. בדיקות ה-MRI והא.ק.ג הובילו לאבחנה של MI לא מזוהה אצל עוד 17% ו-5% משתתפים, בהתאמה, כשההבדל בשיעורי האיבחון היה מובהק סטטיסטי.

כל המטופלים היו במעקב לתקופה חציונית של 6.4 שנים. 33% מאלו שהיו עם MI מזוהה בתחילת המחקר נפטרו בתוך תקופת זו. מבין אלו  שאובחנו באמצעות ה-MRI כסובלים מ-MI לא מזוהה 28% נפטרו בתקופת המעקב. לעומת זאת, מבין אלו שלא אובחנו עם MI , שיעור התמותה בתקופה היה רק 17% .

לאחר התאמות לגיל, מין, סוכרת ו-MI מזוהה נמצא ש-MI לא מזוהה שאובחן באמצעות MRI היה קשור עם עלייה של 45% בסיכון לתמותה. לעומת זאת MI לא מזוהה שאובחן ע”י א.ק.ג לא היה קשור לעלייה בסיכון לתמותה,  בהשוואה לאלו שלא אובחנו עם MI .

איבחון MI לא מזוהה באמצעות MRI שיפר את מידת הדיוק של הערכת הסיכון לתמותה בשיטת ה-NRI (ר”ת של net reclassification index ) . לעומת זאת איבחון MI לא מזוהה באמצעות א.ק.ג לא שיפר את מידת הדיוק של ה- NRI .

החוקרים סבורים כי תוצאות המחקר מראות שיש חשיבות ותועלת בביצוע בדיקות MRI קרדיאלי לצורך איבחון MI לא מזוהה שכן המימצאים מראים שמדובר באוכלוסיה הנמצאת בסיכון מוגבר שטיפול למניעה שניונית עשוי לשפר את הפרונגונזה שלהם.

במחקר עצמו מדווח כי שיעור קטן יותר של המטופלים שאובחנו כסובלים מ-MI לא מזוהה קיבלו טיפולים תרופתיים למניעה שניונית בהשוואה לאלו שהיו עם MI מזוהה בתחילת המחקר. רק 52% מהם נטלו אספירין, 45% חוסמי בטא, 36% סטטינים ו-27% בלבד חוסמי ACE או ARB .

החוקרים סבורים שכיסוי טיפולי טוב יותר למטופלים אלה עשוי לשפר את הפרוגנוזה שלהם ולמנוע תמותה ואירועים קרדווסקולרים אחרים.

 JAMA 2012; 308:890-897

לדיווח במדסקייפ