בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת קרוהן תועד שימוש מוגבר בקורטיקוסטרואידים, היארעות גבוהה יותר של ניתוחי בטן ושימוש מופחת בטיפולים מתקדמים מסוימים, בהשוואה לאלו עם מחלת קרוהן בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Crohn’s and Colitis.

החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי על-בסיס נתונים ממאגר TriNetX Global Database במטרה לבחון אם לסוכרת מסוג 2 השפעה על התוצאות הקליניות בחולים עם מחלת קרוהן. שני מדגמים נותחו לאחר התאמה, שכללו 7,182 חולים עם מחלת קרוהן וסוכרת מסוג 2 ומספר דומה של חולים עם מחלת קרוהן בלבד.

התוצאים העיקריים כללו את השימוש בקורטיקוסטרואידים סיסטמיים, ניתוחי בטן ואירועים חריגים משנית לטיפול התרופתי, אשר נבחנו בין חולים עם סוכרת ומחלת קרוהן ובין אלו עם מחלת קרוהן בלבד, אשר נבחנו לאורך מעקב של עד חמש שנים. תוצאים משניים כללו את התחלת טיפולים מתקדמים ואת הסיכון להתפתחות גידולים והפרעות פסיכיאטריות, התנהגותיות, או נוירו-התפתחותיות.

לאורך המעקב, 61.6% מהחולים עם מחלת קרוהן וסוכרת מסוג 2 לעומת 55.2% מאלו עם מחלת קרוהן בלבד קיבלו טיפול בקורטיקוסטרואידים (סיכון יחסי של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.15). באלו עם מחלת קרוהן וסוכרת מסוג 2 תועד גם חציון מרווח קצר יותר עד לטיפול ראשון בקורטיקוסטרואידים לעומת אלו עם מחלת קרוהן בלבד (674 לעומת 967 ימים).

בחולים עם מחלת קרוהן וסוכרת מסוג 2 תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של ניתוחי בטן (סיכון יחסי של 1.06, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.11) ואירועים חריגים משנית לטיפול התרופתי (סיכון יחסי של 1.80, רווח בר-סמך 95% של 1.50-2.17) לעומת אלו עם מחלת קרוהן בלבד.

החוקרים מדווחים על שימוש מופחת במעכבי IL-23 בקרב חולים עם מחלת קרוהן וסוכרת מסוג 2, עם סבירות נמוכה יותר להתחלת טיפול במעכבי TNF; עם זאת, לא תועדו הבדלים משמעותיים בשימוש ב-Vedolizumab ומעכבי JAK בין הקבוצות.

בחולים עם מחלת קרוהן וסוכרת מסוג 2 תועדה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות פסיכיאטריות, התנהגותיות ונוירו-התפתחותיות, בהשוואה לאלו עם מחלת קרוהן בלבד; עם זאת, הופעת גידולים נותרה דומה בין הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים תמונה מקיפה של האופן בו מחלות מטבוליות נלוות עשויות להשפיע על אופן הניהול הקליני של החולים.

J Crohn’s Colitis, Aug 21, 2025

לידיעה במדסקייפ