הוספת Fotagliptin למטפורמין הפחיתה משמעותית את ריכוז המוגלובין מסוכרר בחולים עם סוכרת מסוג 2, בהשוואה למשלב פלסבו עם מטפורמין, זאת ללא עליה בשיעורי היארעות אירועי היפוגליקמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב בעת Diabetes, Obesity and Metabolism.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי Fotagliptin, מעכב DPP-4, הוביל לאיזון גליקמי טוב יותר מפלסבו בחולים עם סוכרת מסוג 2. כעת הם השלימו מחקר אקראי ומבוקר שכלל 53 מרפאות חוץ בסין להערכת היעילות והבטיחות של Fotagliptin כתוספת לטיפול במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2.

מדגם המחקר כלל 402 חולים עם סוכרת מסוג 2 (גיל ממוצע של 55.1 שנים, המוגלובין מסוכרר ממוצע של 8.09%; 59% גברים) לאחר התערבות תזונתית ופעילות גופנית ותחת טיפול במטפורמין במינון יציב של 1500 מ”ג ביום ומעלה למשך שמונה שבועות לפחות. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 2:1 לקבלת Fotagliptin במינון 12 מ”ג פעם ביום או פלסבו, אשר ניתנו כתוספת למטפורמין במינון יציב למשך 24 שבועות. לאחר מכן, החולים קיבלו Fotagliptin במינון 12 מ”ג פעם ביום כחלק מטיפול בתווית-פתוחה עד לתום 52 שבועות.

התוצא העיקרי היה השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר מתחילת המחקר עד לאחר 24 שבועות.

לאחר 24 שבועות, בחולים תחת משלב מטפורמין עם Fotagliptin תועד שינוי ממוצע ריבועים פחותים בריכוז המוגלובין מסוכרר של 0.81%- בהשוואה ל-0.28%- באלו תחת מטפורמין עם פלסבו, עם הבדל משוער בין הטיפולים של 0.53%- (p<0.001).

שיעור החולים שהשיגו את יעד המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.0% עמד על 38.7% מאלו תחת משלב Fotagliptin עם מטפורמין, בהשוואה ל-16.9% מאלו תחת מטפורמין עם פלסבו (p<0.001), עם תוצאות דומות בהערכת שיעור החולים שהשיגו יעד המוגלובין מסוכרר של עד 6.5% (p<0.0001).

בשתי הקבוצות, שיעורי היארעות אירועים חריגים משנית לטיפול שהובילו להפסקת הטיפול התרופתי היו נמוכים. אירועי היפוגליקמיה היו יחסית פחות נפוצים בשתי הקבוצות והוגדרו בדרגה קלה-עד-בינונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול במטפורמין, הוספת Fotagliptin במינון 12 מ”ג פעם ביום הובילה לירידה גדולה יותר ומשמעותית קלינית בריכוז המוגלובין מסוכרר, בהשוואה לפלסבו.

Diabetes, Obesity and Metabolism, Aug 2025

לידיעה במדסקייפ