טיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מופחת לפרפור פרוזדורים בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי SGLT-2 הדגימו תועלת תרפויטית בחולים עם אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים; עם זאת, אין נתונים עקביים באשר להשפעה המגנה של תכשירים אלו מפני פרפור פרוזדורים בחולים ללא אי-ספיקת לב.

המחקר הרטרוספקטיבי בגרמניה נועד לבחון את הקשר בין שימוש בתכשירים שונים לאיזון רמות הסוכר בדם בין השנים 2005 עד 2023 ובין האבחנה של פרפור פרוזדורים בחולים עם סוכרת מסוג 2 באותה תקופה. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Disease Analyzer שכלל 29,424 חולים עם סוכרת מסוג 2 בגילאי 40 שנים ומעלה, עם אבחנה ראשונית של פרפור פרוזדורים, אשר הותאמו למספר דומה של ביקורות ללא הפרעת הקצב (גיל ממוצע בתאריך האינדקס של 76 שנים; 46-47% נשים).

טיפולים לאיזון רמות הסוכר בדם כללו מטפורמין, סולפוניל-אוריאה, אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2 ואינסולין.

הטיפול במעכבי SGLT-2 לווה בסיכון מופחת לפרפור פרוזדורים (יחס סיכויים של 0.82, p<0.01 לכל שנה של טיפול).

הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לווה בסיכון מעט מופחת לפרפור פרוזדורים (יחס סיכויים של 0.93, p<0.01), עם קשר בולט יותר בנשים (יחס סיכויים של 0.89), חולים בגילאי 71-80 שנים (יחס סיכויים של 0.88) וחולים מעל גיל 80 שנים (יחס סיכויים של 0.81) (p<0.01 בכל המקרים).

השימוש בסולפוניל-אוריאה לווה בסיכון מעט מוגבר לפרפור פרוזדורים (יחס סיכויים של 1.09, p<0.01), כאשר הקשר הבולט ביותר תועד בחולים מתחת לגיל 70 שנים (יחס סיכויים של 1.18, p<0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי טיפול במעכבי SGLT-2 ואגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לפרפור פרוזדורים.

Diabetes, Obesity and Metabolism June 3, 2025

לידיעה במדסקייפ