וריאבליות ניכרת בערכי המוגלובין מסוכרר, כפי שנקבע לאורך ארבע שנים, מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 1 ובאלו עם סוכרת מסוג 2, זאת ללא תלות בממוצע ערכי המוגלובין מסוכרר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי החשיבות של איזון גליקמי, כפי שמשתקף בריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע, מוכחת היטב בהנחיות לטיפול בסוכרת; עם זאת, עוד ועוד עדויות מציעות כי תתכן גם חשיבות לוריאביליות בערכי המוגלובין מסוכרר בכל הנוגע להשפעה על הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים.

מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה מאנגליה בחן את הגורמים המנבאים וריאביליות רבה של המוגלובין מסוכרר ואת הקשר בין וריאביליות רבה של מדד זה ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת. מדגם המחקר כלל 20,347 חולים עם סוכרת מסוג 1 (גיל ממוצע של 52.9 שנים, 57.4% גברים) ו-409,821 חולים עם סוכרת מסוג 2 (גיל ממוצע של 67.5 שנים, 55.8% גברים) כולם בגילאי 31 שנים ומעלה ועם לפחות ארבע מדידות המוגלובין מסוכרר במרווח של לפחות 30 ימים ביניהן בין 2011-2014.

מדד וריאביליות המוגלובין מסוכרר חושב על-פי מדידת תדירות שינויים של לפחות 0.5% בין מדידות עוקבות של המוגלובין מסוכרר, אשר הוצגו באחוזים; מדד וריאביליות המוגלובין מסוכרר סווג לארבע קטגוריות: 0-20, 20-50, 50-80, או 80-100.

מדדי וריאביליות המוגלובין מסוכרר היו גבוהים יותר בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר ב-38% מהחולים עם סוכרת מסוג 2 לעומת 33% מאלו עם סוכרת מסוג 1 תועד מדד וריאביליות של 50 ומעלה.

גורמים המנבאים וריאביליות רבה בריכוז המוגלובין מסוכרר כללו גיל צעיר יותר, השמנה, מחלות רקע ומגורים באזורים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר בקרב חולים עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2, בעוד שחולים שאינם לבנים תועד סיכון גבוה יותר לוריאביליות גבוהה רק באלו עם סוכרת מסוג 1.

מדד וריאביליות המוגלובין מסוכרר גבוה יותר (80 ומעלה לעומת פחות מ-20) לווה בעליה של קרוב לפי שלוש בסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 1 (יחס סיכון של 2.78, רווח בר-סמך 95% של 2.15-3.60) ובעליה של כפליים בסיכון באלו עם סוכרת מסוג 2 (יחס סיכון של 1.91, רווח בר-סמך 95% של 1.83-1.99).

ההשפעה של ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע על התמותה הייתה פחות בולטת לעומת וריאביליות המוגלובין מסוכרר, כפי שבא לידי ביטוי בשיעור המיוחס לאוכלוסייה של וריאביליות ערכי המוגלובין מסוכרר (מדד של 20 ומעלה) לעומת ממוצע ערכי המוגלובין מסוכרר בחולים עם סוכרת מסוג 1 ומסוג 2.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ללא תלות בשאלה אם ניתן לצמצם את הווריאביליות בערכי המוגלובין מסוכרר, לנוכח ההשפעה הבולטת של השינויים בריכוז המוגלובין מסוכרר על הסיכון לתמותה, ניתן לשלב מדד זה ביעדי איזון גליקמי או להמליץ על ניטור תוצא זה.

Diabetes Res Clin Pract, May 6, 2025

לידיעה במדסקייפ