שטיפת הפה עם מי פה פעמיים או שלוש פעמים ביום עשויה להפחית את עומס החיידקים באזור החניכיים וייתכן ותסייע בשיפור האיזון הגליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 2, בפרט במבוגרים צעירים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.
מדגם המחקר כלל 177 חולים עם סוכרת מסוג 2 עם לפחות שישה חיידקים שזוהה בבדיקת החניכיים וריכוז המוגלובין מסוכרר של 6.5% ומעלה. כל המשתתפים קיבלו הוראה לגרגר עם מים שלוש פעמים ביום למשך שישה חודשים, לאחר מכן התבקשו לגרגר עם מי פה המכילים כלורהקסידין גלוקונט שלוש פעמים ביום למשך ששת החודשים הבאים.
דגימות רוק נאספו כל 1-2 חודשים בביקורי מרפאה, עם סך כולל של 6-12 דגימות בתקופת המחקר ודנ”א חיידקי נבדק לשלושה זנים: Porphyromonas gingivalis, Treponemia denticola ו-Tannerella forsythia.
החוקרים מדווחים כי ב-12 משתתפים שגרגרו פעם ביום או פחות לא תועדה ירידה משמעותית בזני החיידקים לאחר שימוש במי פה או מים. מנגד, הם זיהו ירידה משמעותית בזני החיידקים לאחר שישה חודשים של גרגור עם מי פה (p<0.001) ב-80 החולים שגרגרו פעמיים ביום וב-81 החולים שעשו זאת שלוש פעמים ביום, בעוד שלאחר שימוש במים לא תועד כל שינוי.
בקרב 161 חולים שגרגרו לפחות פעמיים ביום, הירידה בזני החיידקים עם מי פה לעומת מים הייתה משמעותית מאוד (p<0.0001).
לאחר תקנון לשונות עונתית בריכוז המוגלובין מסוכרר, גרגור עם מים או עם מי פה לא הוביל לירידה משמעותית כוללת ברמות המוגלובין מסוכרר. עם זאת, רמות המוגלובין מסוכרר היו נמוכות יותר משמעותית ב-83 החולים עד גיל 68 שנים, בהשוואה לאלו בגילאי 69-78 שנים לאחר גרגור עם מי פה (p<0.05), כאשר בשתי הקבוצות לא תועד שינוי לאחר שימוש במים.
בדומה, ריכוז המוגלובין מסוכרר היה נמוך יותר משמעותית לאחר שימוש במי פה ב-69 החולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי של 7.5% ומעלה, בהשוואה ל-92 החולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של עד 7.4%, כאשר לא חל כל שינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר שטיפת הפה עם מים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את מאפייני החולים העשויים לסייע בחיזוי ההשפעה של גרגור עם מי פה על הרכב החיידקים ורמות המוגלובין מסוכרר בחולים עם סוכרת מסוג 2.
Sci Rep, Feb 2, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!