מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה קשר בין איזון גליקמי ירוד ובין הידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי לאחר הופעת מחלת כליות בחולים עם סוכרת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות החשיבות של איזון גליקמי ושונות רמות סוכר בדם על קצב הידרדרות תפקוד כלייתי לאחר הופעת מחלת כליות סוכרתית.
במחקר הנוכחי נבחן הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי ובין קצב הידרדרות קצב פינוי גלומרולארי משוער במהלך המעקב. הם התבססו על נתונים אודות 530 חולים עם סוכרת מסוג 1 ומחלת כליות בשלב מוקדם-עד-בינוני ממחקר Preventing Early Renal Loss, כמו גם 2,378 חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות ממחקר Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes.
במחקר ACCORD נבחנה התועלת של איזון גליקמי אינטנסיבי לעומת סטנדרטי בהאטת הידרדרות קצב פינוי גלומרולארי. עוד בחנו החוקרים את הקשר בין שונות גליקמית קצרת-טווח לפי ניטור סוכר רציף ובין קצב הידרדרות תפקוד כלייתי במחקר PERL.
מהנתונים עולה כי ריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי גבוה יותר נקשר עם עקומה שלילית יותר של קצב פינוי גלומרולארי, הן במחקר PERL (0.87- מ”ל/דקה בכל שנה לכל עליה של יחידה אחת בריכוז המוגלובין מסוכרר) והן במחקר ACCORD (0.27- מ”ל/דקה בכל שנה לכל עליה של יחידה אחת בריכוז המוגלובין מסוכרר). בשני המחקרים, חוזק הקשר עלה באופן פרוגרסיבי עם עליה ברמות אלבומינוריה (p<0.05).
התועלת של איזון גליקמי אינטנסיבי על הידרדרות קצב פינוי גלומרולארי הייתה גדולה יותר בקרב משתתפים במחקר ACCORD עם אלבומינוריה חמורה, בהשוואה לאלו עם אלבומינוריה מתונה (1.13+ לעומת 0.26+ מ”ל/דקה בכל שנה, p=0.01). במחקר PERL לא זוהה קשר בין מדדי שונות גליקמית בטווח הקצר ובין קצב הירידה בתפקוד כלייתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סוכרת מסוג 1 ומסוג 2, איזון גליקמי ירוד מלווה בקצב מהיר יותר של התפקוד הכלייתי לאחר הופעת מחלת כליות, בפרט בחולים עם אלבומינוריה חמורה.
J Clin Endocrinol Metab, Jan 23, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!