במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמים עשויים לסייע בניבוי סיכון גבוה לכישלון תגובה לטיפול במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2, כולל ריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי, גיל, מין והרקע האתני.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטפורמין מהווה את קו-ראשון לטיפול בסוכרת, אך כרוך בשיעור גבוה של כישלון טיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות משתנים דמוגרפיים וקליניים זמינים ברשומות הרפואיות הממוחשבות במטרה לנבא כישלון מטפורמין.

החוקרים זיהו 22,047 חולים שהחלו טיפול במטפורמין (48% נשים, גיל ממוצע של 57 שנים), כולל 2,141 ממוצא אפריקאי-אמריקאי, 440 ממוצא אסיאתי, 962 מרקע אחר/שילוב גזעים, 1,539 ממוצא היספאני ו-16,764 משתתפים לבנים.

כישלון מטפורמין הוגדר במקרים בהם לא הושג יעד המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7% בתוך 18 חודשים מהתחלת הטיפול או התחלת טיפול משולב. ניתוח סטטיסטי שימש ליצירת מודל (XGBoost) להערכת יכולת חיזוי סיכון לכישלון טיפול ואת התרומה היחסית של גורמים פרטניים לכישלון הטיפול.

החוקרים מדווחים על שיעור גבוה של כישלון טיפול במטפורמין שעמד על 43%.

מודל XGBoost שכללו את ריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי, גיל, מין ומוצא/גזע הדגים יכולת הבחנה גבוהה (מדד C-Index של 0.731, רווח בר-סמך 95% של 0.722-0.740) לחיזוי כישלון טיפול במטפורמין.

ריכוז המוגלובין מסוכרר היה המנבא הטוב ביותר של כישלון טיפול במטפורמין, כאשר ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה יותר לווה בסיכון גבוה יותר לכישלון מטפורמין.

הוספת גורמים קליניים אחרים הביאה לשיפור הדיוק של המודל (מדד C-Index של 0.745, רווח בר-סמך 95% של 0.737-0.754).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי הינו הגורם המנבא המשמעותי ביותר של כישלון טיפול במטפורמין וגורמים נוספים שיפרו משמעותית את יכולת זיהוי חולים בסיכון גבוה לכישלון הטיפול התרופתי. ממצאים אלו עשויים לסייע בזיהוי חולים בסיכון גבוה לכישלון מטפורמין בהם תתכן תועלת לניטור הדוק יותר והגברת טיפול בשלב מוקדם.

J Clin Endocrinol Metab, July 2023