מספר מחקרים קודמים הצביעו על סיכון מוגבר לקטיעת גפה תחתונה עם טיפול ב-Canagliflozin, תרופה ממשפחת מעכבי SGLT-2 אשר אינה בשימוש בארץ. למרות שמנהל המזון והתרופות האמריקאי הסיר את אזהרת קופסא שחורה בנוגע לסיכון לקטיעות עם Canagliflozin, הסיכון עדיין קיים. במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Pharmacology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בולט בין טיפול ב- Canagliflozinובין התפתחות אוסטיאומיאליטיס, העשויה להוביל לקטיעת גפה תחתונה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין תרופות לאיזון רמות הסוכר בדם, בפרט מעכבי SGLT-2, ובין אירועים חריגים לפני קטיעת גפה, במטרה לזהות סימני אזהרה מוקדמים לסיבוך זה. הם התבססו על נתוני מערכת דיווח אירועים חריגים של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA Adverse Event Reporting System) וחישבו את יחס הסיכויים המדווח לקטואצידוזיס, זיהום, איסכמיה היקפית, ליקוי כלייתי ודלקת כולל אוסטיאומיאליטיס, העשויים להופיע בשכיחות גבוהה יותר בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2, בפרט Canagliflozin.
אוסטיאומיאליטיס וצלוליטיס הן תופעות לוואי ייחודיות לטיפול ב- Canagliflozin. מבין 2,888 דיווחים אודות אוסטיאומיאליטיס על-רקע טיפול בתרופות לאיזון רמות הסוכר בדם, 2,333 מקרים נקשרו עם טיפול במעכבי SGLT-2, כאשר Canagliflozin היה אחראי ל-2,283 מהמקרים הללו ויחס הסיכויים המדווח עמד על 360.89 עם הטיפול התרופתי.
החוקרים לא זיהו סימנים לסיכון מוגבר לסיבוכים עם תרופות אחרות לאיזון רמות הסוכר בדם, מעבר לאינסולין ו- Canagliflozin. מעניין לציין כי דיווחים אודות קשר אפשרי עם אינסולין עם הסיכון לסיבוכים תועדו בין השנים 2004 עד 2021, כאשר דיווחים אודות קשר אפשרי עם Canagliflozin החלו להופיע רק מהרבעון השני של שנת 2017, ארבע שנים לאחר אישור הטיפול בתרופה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הסיכון לאוסטיאומיאליטיס על-רקע טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!