במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות עוקבה גדול, מהן עולה כי הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה דומה בקרב מטופלים ב-Dapagliflozin (פורסיגה) או Empagliflozin (ג’רדיאנס). עם זאת, בקרב מטופלים בפורסיגה, בהשוואה לג’רדיאנס, תועד סיכון נמוך יותר לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב או תמותה על-רקע אי-ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולארית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פורסיגה וג’רדיאנס הן שתי התרופות הנפוצות בשימוש ממשפחת מעכבי SGLT-2 לטיפול בסוכרת מסוג 2. כעת הם ביקשו להשוואת את התוצאות הקרדיווסקולאריות של שתי התרופות.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה ארצי שהתבסס על מאגר Korean National Health Insurance Service, כאשר זיהו חולים שקיבלו מרשם חדש לטיפול בפורסיגה או ג’רדיאנס בין 2016 ו-2018 לטיפול בסוכרת מסוג 2 והתאימו ביניהם ביחס 1:1 על-פי 53 ערפלנים אפשריים. התוצא העיקרי היה אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אשר כללו משלב של אוטם לבבי, אירוע מוחי איסכמי, אי-ספיקת לב (אשפוז עקב אי-ספיקת לב או תמותה על-רקע אי-ספיקת לב) ותמותה קרדיווסקולארית. תוצאים משניים כללו אירועי אי-ספיקת לב, תמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה.
הניתוח הסופי כלל 145,502 חולים (גיל ממוצע של 57 שנים; 57% גברים). במהלך חציון מעקב של 2.1 שנים, לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בין שתי הקבוצות (שיעורי היארעות של 6.95 לעומת 7.33 מקרים ל-1,000 שנות-אדם). יחס הסיכון עם פורסיגה לעומת ג’רדיאנס עמד על 0.95 (רווח בר-סמך 95% של 0.87-1.03).
עם זאת, מהערכת התוצאים המשניים עלה כי בהשוואה למטופלים בג’רדיאנס, בקרב מטופלים בפורסיגה תועד סיכון נמוך יותר לאירועי אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.84, p=0.032) ותמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 0.82, p=0.047), פרט לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.00, p=0.934).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממחקר העוקבה הנוכחי עולה כי הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים דומה עם פורסיגה וג’רדיאנס, אך הטיפול בפורסיגה לווה בסיכון מופחת לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב או תמותה על-רקע אי-ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולארית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!