טיפול בתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה אינו מלווה בסיכון מוגבר לממאירות בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מסין, שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימות עדויות סותרות באשר לקשר בין טיפול בתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה ובין הסיכון לממאירות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות האפשריות של טיפול בתרופות אלו על הסיכון לממאירות בחולי סוכרת מסוג 2.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל חולים עם סוכרת מסוג 2, אשר החלו טיפול חדש בסולפוניל-אוריאה או מטפורמין ונכללו במאגר Yinzhou Regional Health Care Database. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לממאירות על-רקע טיפול בסולפוניל-אוריאה לעומת מטפורמין.
החוקרים מדווחים כי לאחר תקנון לערפלנים שונים, השימוש בתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה לא לווה בסיכון מוגבר לממאירות כלשהי (יחס סיכון של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.93-1.27), בהשוואה לטיפול במטפורמין.
מניתוח הנתונים עלה כי הטיפול בתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה לא לווה בסיכון מוגבר לממאירות בהשוואה למעכבי אלפא-גלוקוזידז (יחס סיכון של 0.92, רווח בר-סמך 95% של 0.78-1.08), תיאזולידנדיונים (יחס סיכון של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.19), גלינידים (יחס סיכון של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.71-1.02), בקרב חולים תחת תרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם פרט לסולפוניל-אוריאה או אינסולין (יחס סיכון של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.22), או בהשוואה לחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא קיבלו טיפול בסולפוניל-אוריאה (יחס סיכון של 1.07, רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.16).
ניתוחים סטטיסטיים שונים, כולל כאלו שהתמקדו בתתי-קבוצות מסוימות, בממאירויות באתרים ספציפיים, או במינון או משך טיפול, הדגימו תוצאות דומות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הקשר בין השימוש בסולפוניל-אוריאה ובין הסיכון לממאירות באוכלוסיות נוספות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!