טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) מלווה בסיכון נמוך יותר להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים בהשוואה לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon-Like Peptide) בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתוני עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע אודות הסיכון להופעת פרפור פרוזדורים חדש עם טיפול במעכבי SGLT-2 , בהשוואה לאגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בחולים עם סוכרת מסוג 2. כעת הם התבססו על נתונים מטאיוואן וכללו מידע אודות 16,566 חולים שטופלו במעכבי SGLT-2 ו-2,746 חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בהתאמה, בין תחילת שנת 2016 ועד סוף שנת 2018.
החולים היו במעקב מתחילת הטיפול התרופתי ועד להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים או עד תום תקופת המעקב.
מבין המטופלים במעכבי SGLT-2, 54% קיבלו Empagliflozin, 45% טופלו ב-Dapagliflozin ו-1% נטלו Canagliflozin. בקבוצת הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, התכשירים בשימוש היו Liraglutide ב-65% מהחולים ו-Dulaglutide ב-35% מהחולים.
הטיפול במעכבי SGLT-2 לווה בסיכון מופחת להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (יחס סיכון של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.97).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי ממצאים אלו נותרו עקביים בתתי-קבוצות בסיכון גבוה, כולל חולים מבוגרים, נשים וחולים עם מחלות לב וכלי דם או מחלת כליות כרונית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר להופעת פרפור פרוזדורים בהשוואה לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בחולי סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!