מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שטרם עבר ביקורת עמיתים ופורסם ב- research squareהראה כי רמות של 25-הידרוקסיויטמין D (25[OH]D), המכונה גם ויטמין D3 והצורה העיקרית במחזור הדם של ויטמין D, קשורות באופן הפוך לרמות גלוקגון (המופרש על ידי תאי α בלבלב) ופפטיד C (C-peptide), המופרש על ידי תאי β של הלבלב במהלך ייצור אינסולין, ב-4670 חולים סינים עם סוכרת מסוג 2. בנוסף, רמות גבוהות יותר של 25(OH)D היו קשורות להומאוסטזיס טוב יותר בין תאי α ותאי β בלבלב בחולים שסבלו מסוכרת מסוג 2 למשך זמן קצר וכן מהשמנת יתר בטנית.
עד כה, רוב המחקר על ההשפעה של 25(OH)D על תפקוד הלבלב בסוכרת מסוג 2 התמקד כמעט לחלוטין בתאי β של הלבלב (המפרישים אינסולין), למרות שחלבונים קושרים וויטמין D נמצאים גם בתאי α בלבלב. רמות גבוהות יותר של 25(OH)D עשויות להפחית הפרשת גלוקגון מתאי α, וירידה בגלוקגון עשויה בתורה להפחית את הפרשת האינסולין מתאי β. כלומר, 25(OH)D עשוי לווסת קשרים בין תאי α ו-β.
החוקרים זיהו 4670 חולים עם סוכרת מסוג 2 בגילאי 23-99. המשתתפים מילאו שאלון ותועדו הגובה, המשקל, היקף המותניים ולחץ הדם שלהם. נלקחו דגימות דם אשר אנליזה עבור 25(OH)D, C-peptide, גלוקגון, אינסולין בצום (FINS) וגלוקוז פלזמה בצום (FPG). החוקרים חישבו את תפקוד תאי β (HOMA-β) ותנגודת לאינסולין (HOMA-IR) בהתבסס על הערכת מודל הומאוסטזיס לעמידות לאינסולין, וחילקו את המשתתפים לרבעונים על סמך רמות 25(OH)D.
ברבעון עם הרמות הנמוכות ביותר של 25(OH)Dהיו רמות של ≤ 30.79 ng/mL, בעוד שברבעון הגבוה ביותר היה בעל רמות של ≥ 48.92 ng/mL. בהשוואה למשתתפים ברבעון הנמוך ביותר של 25(OH)D, אלו ברבעון הגבוה ביותר היו צעירים יותר ויותר גברים. בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ועם ובלי השמנת יתר בטנית, רמות 25(OH)D קשורות באופן הפוך ומובהק לרמות גלוקוז בפלזמה בצום, A1c, גלוקגון ו-HOMA-β, לאחר התאמה למשתנים מרובים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!