במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Diseases in Childhood Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היפרגליקמיה במקרים של פגות קיצונית (לידה לפני שבוע 32 או משקל לידה מתחת ל-1,500 גרם) מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, דמם תוך-חדרי ורטינופתיה של פגות.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה במטרה לבחון את הקשר בין היפרגליקמיה וסיבוכים בפגים שנולדו לפני 32 שבועות היריון או במשקל לידה נמוך מ-1,500 גרם.

הסקירה כללה 46 מחקרים, כולל 30 מחקרי עוקבה ו-16 מחקרי מקרה-ביקורת, עם נתונים אודות 34,527 תינוקות. מטה-אנליזה של יחסי סיכויים לא-מתוקנים ממחקרי עוקבה הדגימה קשר בין היפרגליקמיה ובין תמותה, דמם תוך-חדרי בכל דרגה, דמם תוך-חדרי בדרגה חמורה, רטינופתיה של פגות בכל שלב, רטינופתיה של פגות בדרגה חמורה, אלח-דם, מחלת ריאות כרונית ומוגבלות.

עם זאת, מאיסוף הנתונים אודות כל יחסי הסיכויים המתוקנים עלו קשרים מובהקים רק בין פגות קיצונית ובין תמותה (יחס סיכויים מתוקן של 2.37, רווח בר-סמך 95% של 1.40-4.01), דמם תוך-חדרי בכל דרגה (יחס סיכויים מתוקן של 2.60, רווח בר-סמך 95% של 1.09-6.20) ורטינופתיה של פגות בכל שלב (יחס סיכויים מתוקן של 3.70, רווח בר-סמך 95% של 1.55-8.84).

מטה-רגרסיה מצאה כי ריכוז סוכר של מעל 180 מ”ג/ד”ל לוותה בסיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לערכי סוכר נמוכים יותר.

מניתוח הנתונים ממחקרי מקרה-ביקורת עלו תוצאות דומות לאלו שתוארו עם מרבית התוצאים במחקרי העוקבה, אך החוקרים מציינים את המגבלה הנובעת מגודל המדגם הקטן. היפרגליקמיה לפרק זמן ארוך יותר לוותה בסיכון מוגבר לסיבוכים באוכלוסיה זו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה במקרים של פגות קיצונית. עם זאת, הם מציינים את המגבלה של העדר נתונים אודות יחסי סיכויים מתוקנים מחלק גדול מהמחקרים שנכללו בסקירה זו.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition Published Online First: 30 July 2021

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

רבים מאיתנו מודאגים מהיפוגליקמיה אצל הפגים הקטנים ופחות שמים לב להיפרגליקמיה. ממחקר זה ברור כי בפגים קטנים גם מצב של היפרגליקמיה (מעל ל-180 מג%) מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר. סיכון של פי 3 לערך לתמותה, דימום תוך חדרי או רטינופתיה של פגות. סיבוכים אלה טומנים גם סיכון לפגיעה התפתחותית גם בשלב מאוחר יותר. לכן, יש צורך להתייחס גם להיפרגליקמיה ולנסות להימנע מכך.