במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשיים קשר הפוך בין ריכוז מגנזיום בדם ובין הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים וכן עם הסיכון למחלת כליות כרונית, רטינופתיה סוכרתית וסיבוכי כף-רגל בחולים עם סוכרת מסוג 2.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין ריכוז מגנזיום בדם ובין סיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים ואת ההשפעה של איזון גליקמי לפי ריכוז המוגלובין מסוכרר בחולים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 4,348 משתתפים להערכת הקשר בין ריכוז מגנזיום בדם ובין הסיכון למחלה מאקרווסקולארית ותמותה (אוטם לבבי חד, מחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב, אירוע מוחי ומחלת עורקים היקפית), פרפור פרוזדורים וסיבוכים מיקרווסקולאריים (מחלת כליות כרונית, רטינופתיה סוכרתית וכף רגל סוכרתית). בנוסף, ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של ריכוז המוגלובין מסוכרר על הקשרים הללו.
ריכוז מגנזיום בדם ההתחלתי עמד בממוצע על 0.80 מילימול/ליטר.
במהלך 6.1 שנות מעקב, ריכוז מגנזיום בדם היה קשור בקשר הפוך עם סיבוכים מאקרווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכויים של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.76-1.00), אי-ספיקת לב (יחס סיכויים של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.93) ופרפור פרוזדורים (יחס סיכויים של 0.59, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.72). לא תואר קשר בין ריכוז מגנזיום בדם ובין אוטם לבבי חד, מחלת לב כלילית, אירוע מוחי ומחלת עורקים היקפית.
במהלך 5.1 שנות מעקב זוהה קשר הפוך בין ריכוז מגנזיום בדם ובין אירועים מיקרווסקולאריים, עם ירידה של 15% בסיכוי לרטינופתיה סוכרתית (יחס סיכויים של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.91), ירידה של 11% בסיכון למחלת כליות כרונית (יחס סיכויים של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.82-0.96), ירידה של 23% בסיכון לרטינופתיה סוכרתית (יחס סיכויים של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.98) וירידה של 15% בסיכון לכף-רגל סוכרתית (יחס סיכויים של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.92).
ריכוז המוגלובין מסוכרר היה אחראי חלקית על הקשר בין ריכוז מגנזיום בדם ובין אי-ספיקת לב, סיבוכים מיקרווסקולאריים בכללותם, רטינופתיה סוכרתית וכף רגל סוכרתית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר הפוך בין ריכוז מגנזיום בדם ובין הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2. הם מציינים כי איזון גליקמי היה אחראי באופן חלקי על הקשר בין ריכוז מגנזיום בדם ובין אי-ספיקת לב וסיבוכים מיקרווסקולאריים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!