השימוש בתוסף הטבעי גולדן-סיל עלול לפגוע בספיגה במעי של מטפורמין ועלול לפגוע ביעילות הטיפול התרופתי לאיזון רמות הסוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים מאוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים אינטראקציות בין גולדן-סיל ובין מספר תרופות ב-16 מתנדבים בריאים (8 גברים ו-8 נשים לא-הרות).

בתחילת המחקר, כל משתתף קיבלו קוקטייל פומי שהכיל Rosuvastatin במינון 10 מ”ג, Metformin במינון 50 מ”ג, Fructosamine במינון 1 מ”ג ו-Midazolam במינון 2.5 מ”ג. החוקרים אספו דגימות פלזמה ושתן לפני ואחרי הקוקטייל, עם איסוף שתן עד 24 שעות מאוחר יותר ואיסוף דגימת פלזמה עד 96 שעות מאוחר יותר.

לאחר הפסקה בת 9 ימים, לכל הפחות, אותם משתתפים קיבלו גרם אחד של גולדן-סיל כל 8 שעות למשך 5 ימים. ביום השישי, קוקטייל התרופות ניתן שוב ולאחריו שתי מנות נוספות של גולדן-סיל במרווח של 4 שעות. באותן נקודות זמן ששימשו בפרוטוקול הראשוני הושלמו בדיקות דם ושתן.

מהערכת הריכוז בפלזמה בנקודות זמן שונות עלה כי נוכחות גולדן-סיל לא השפיעה על הפרמקוקינטיקה של Rosuvastatin, ייתכן בשל התמוססות לא-מלאה של גולדן-סיל בחלל המעי, ו/או ריכוז נמוך של גולדן-סיל בתאי מעי עקב חדירות נמוכה או מטבוליזם נרחב או שטף החוצה של התוסף.

מנגד, לגולדין סיל הייתה השפעה משמעותית על שטף אפיקלי של נשאים האחראים להפרשת מטפורמין בכליה וכתוצאה מכך, השטח מתחת לעקומה ירד ב-23% והריכוז המקסימאלי של מטפורמין בפלזמה ירד ב-27%.

ממצאים אלו מציעים כי גולדן-סיל עשוי להפחית משמעותית את הזמינות הביולוגית של טיפול פומי במטפורמין ע”י שינוי החדירות של המעי, טרנספורט ו/או תהליכים אחרים המעורבים בספיגת מטפורמין.

הנתונים מעידים כי לגולדן-סיל השפעה אפשרית על הספיגה במעי של מטפורמין, כך ששילוב התוסף עם מטפורמין עשוי לפגוע באיזון רמות הסוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 2 ולהביא לעליה בסיכון לסיבוכים. החוקרים מתכננים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא.

לידיעה במדסקייפ