מאת נעה גנזבורג, Bsc

מינון שבועי של semaglutide (אוזמפיק) , של 1 מ”ג , אגוניסט לרצפטור  glucagon-like peptide-1 (או בקיצור, GLP-1 RA) לטיפול בסוכרת סוג 2, מביא לירידה גדולה יותר (באופן מובהק) בריכוז המוגלובין מסוכר – HbA1c– ובמשקל גוף במטופלים, בהשוואה לטיפול ב-liraglutide (ויקטוזה), גם הוא GLP-1 RA אך במינון יומיומי של 1.2 מ”ג- כך לפי ממצאי מחקר SUSTAIN 10 – כשבניתוח הנתונים הנוכחי החוקרים היו מעוניינים להשוות את יחס העלות/תועלת לאורך זמן, בנטילת התרופות הללו – וזאת מנקודת מבט של מבוטח במערכת הבריאות בממלכה המאוחדת ובשימוש במודל ממוחשב.

החקרים חישבו והעריכו את הממצאים על סמך מודל סוכרת  IQVIA CORE  (בגרסה 9) , כשהנתונים של תחילת המחקר, והשפעת הטיפול התבססו על מחקר SUSTAIN 10. החוקרים הניחו שהמטופלים המשתתפים במחקר החלו בנטילת GLP-1 RAs והמשיכו את הטיפול עד שרמות ההמוגלובין המסוכר עלו על 7.5%, אז הופסק הטיפול ב- GLP-1 RAs והחל טיפול באינסולין בזאלי. החוקרים חישבו את עלויות הטיפול של השימוש בתרופות, ואת העלות של הסיבוכים לפי ערך של פאונד בריטי ב-2018, עם שיעור היוון שנתי של 3.5%.

בניתוח הבסיסי , נטילה של semaglutide  במינון שבועי של 1 מ”ג נקשרה עם עליה בתוחלת החיים המהוונת של 0.21 שנים ושל עלייה בתוחלת חיים מותאמת איכות חיים של 0.3 שנות חיים, וזאת בהשוואה לנטילה של liraglutide במינון יומיומי של 1.2 מ”ג.

תוצאות קליניות משופרות אלה הושגו עם עלות טיפול כוללת מוכה יותר, עם חסכון מהוון לתקופת חיים של 140 פאונד לכל מטופל בנטילה של liraglutide  לעומת liraglutide – ירידה שנרשמה בעיקר בזכות צמצום סיבוכים הקשורים לסוכרת, ובמיוחד- מחלות לב וכלי דם.

החוקרים כותבים כי העלות הממוצעת שנחסכה פר מטופל עמדה של כ-279 פאונד. בניתוחי רגישות מצאו החוקרים מגמה דומה שחיזקה את הממצאים של הניתוח הבסיסי. החוקרים מסכמים כי semaglutide במינון שבועי של 1 מ”ג מציג יחס עלות תועלת מועדף בהשוואה למינון יומי של liraglutide 1.2 מ”ג.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32306244

הערת המערכת: ממצאי ניתוח מחזקים את הצורך בהכללת סמאגלוטייד גם בסל הבריאות בישראל שכן מדובר על מצב המוגדר בכלכלת בריאות כיתרון אבסולוטי : גם עלות טיפול כוללת נמוכה יותר, וגם תוחלת חיים מותאמת איכות חיים גבוהה יותר.