בחולים עם סוכרת מסוג 2 עם עדות למחלת לב וכלי דם או הפרעה בתפקוד כלייתי, Linagliptin (טרג’נטה) הדגים בטיחות קרדיווסקולארית, ללא עליה בסיכון לאשפוזים בשל אי-ספיקת לב ונתונים מבטיחים אודות הבטיחות הכלייתית, כולל הפחתת אלבומינוריה, בקבוצות שונות של חולים לפי גיל ותפקוד כלייתיי, כך עולה מנתוני מחקר CARMELINA שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA.
הממצאים העיקריים של מחקר CARMELINA פורסמו בכנס ה-EASD באוקטובר האחרון ובכתב העת JAMA. כעת התמקדו החוקרים בתתי-קבוצות של חולים לפי גיל ותפקוד כלייתי.
בהשוואה ל-CARMELINA, מחקרים אחרים להערכת תוצאים קרדיווסקולאריים של תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 כללו אחוז דומה של חולים עם מחלת כליות (קצב פינוי גלומרולארי משוער של פחות מ-60 מ”ל/דקה) או חולים מבוגרים יותר. במחקר CARMELINA, 62% מהחולים אובחנו עם מחלת כליות קיימת, בהשוואה ל-28% מהחולים במחקר EXAMINE להערכת Alogliptin, 28% מאלו במחקר SAVOR TIMI-53 לבחינת Saxagliptin ו-23% מאלו במחקר TECOS עם Sitagliptin. באופן ספציפי יותר, במחקר CARMELINA, 15% מהחולים אובחנו עם קצב פינוי גלומרולארי של 15-30 מ”ל/דקה (שלב 4, מחלת כליות כרונית חמורה). 28% נוספים אובחנו עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של 30-45 מ”ל/דקה (שלב 3b, מחלת כליות כרונית מתונה) ו-19% היו עם מדד של 45-60 מ”ל/דקה (שלב 3a, מחלת כליות כרונית מתונה).
מחקר CARMELINA כלל גם שיעור גבוה יותר של חולים מעל גיל 65 שנים (58% מהחולים), בהשוואה למחקרים SAVOR TIMI (52%), TECOS (53%) ו-EXAMINE (55%). יתרה מזאת, 17% מהחולים היו בגילאי 75 שנים ומעלה ו-6% היו בגילאי 80 שנים ומעלה.
הניתוח הנוכחי לא זיהה הבדל משמעותי בסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בקרב חולים שסווגו לפי גיל או קצב פינוי גלומרולארי. חשוב מכך, לא זוהתה עליה בסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים עם Linagliptin לעומת פלסבו בחולים המבוגרים ביותר, או באלו עם התפקוד הכלייתי הגרוע ביותר.
בדומה, לא תועדה עליה באשפוזים בשל אי-ספיקת לב בקרב חולים מתחת לגיל 65, אלו בגילאי 65-75 שנים, או מעל גיל 75 שנים, או בקרב חולים שסווגו לפי רמות קצב פינוי גלומרואלרי. הטיפול ב-Linagliptin גם לא השפיע על הסיכון לירידה של 40% ומעלה בקצב הפינוי הגלומרולארי. לאחר 2.2 שנים, בקרב חולים שטופלו ב-Linagliptin תועד סיכוי גבוה יותר ממטופלי פלסבו להפריש כמות קטנה יותר של אלבומין בשתן.
הסיכון להיפוגליקמיה היה הגבוה ביותר בקרב חולים עם קצב פינוי גלומרולארי הנמוך ביותר, אך הסיכון היה דומה בקבוצת הפלסבו ובקבוצת הטיפול ב-Linagliptin. עם זאת, לא תועדה עליה בהיפוגליקמיה עם Linagliptin לעומת פלסבו בחולים בקבוצות גיל או תפקוד כלייתי שונות.
מתוך כנס ה-ADA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!