בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 אשר חולקו לקבוצת איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם לאורך כחמש שנים תועד סיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לחולים תחת טיפול סטנדרטי רק במהלך התקופה הממושכת בה עקומות המוגלובין מסוכרר נפרדו. במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מוספים החוקרים כי הם לא זיהו עדות לזיכרון גליקמי (Legacy Effect) או הפחתת הסיכון לתמותה עם איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר דווח כי איזון אינטנסיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של רמות הסוכר בדם לאורך חציון של 5.6 שנים הוביל לירידה משמעותית של 17% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ב-1,791 חולים עם סוכרת מסוג 2 לאחר עשר שנים של שילוב התערבות ומעקב. כעת הם מדווחים על התוצאות לאחר סך 15 שנות מעקב.
החוקרים עקבו אחר כל המשתתפים שלקחו חלק במחקר המקורי במטרה לזהות אירועים קרדיווסקולאריים, אשפוזים ותמותה. המשתתפים נשאלו אם היו מוכנים לספק נתונים נוספים באמצעות סקרים ורשומות רפואיות. התוצא העיקרי היה משלב של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, אי-ספיקת לב חדשה או בהחמרה, קטיעה בשל גנגרנה איסכמית ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם. תמותה מכל-סיבה הוגדרה כתוצא משני.
המחקר כלל 1,655 משתתפים ו-1,391 השלימו את הסקר הנוכחי. במהלך המחקר (שכלל במקור 1,791 משתתפים), ההפרדה בעקומות המוגלובין מסוכרר בין קבוצת טיפול אינטנסיבי (892 משתתפים) וקבוצת הטיפול הסטנדרטי (899 משתתפים) עמדה בממוצע על 1.5%, והבדל זה ירד ל-0.2-0.3% שלוש שנים לאחר תום המחקר.
לאורך מעקב של 15 שנים (טיפול פעיל עם מעקב לאחר מחקר), הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים או תמותה לא היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי (יחס סיכון לתוצא העיקרי של 0.91, p=0.23; יחס סיכון לתמותה של 1.02, רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.18).
עם זאת, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה מופחת לאורך התקופה הממושכת בה עקומות המוגלובין מסוכרר היו מופרדות (יחס סיכון של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.70-0.99), אך תועלת זו לא נשמרה לאחר שהעקומות לא נפרדו עוד (יחס סיכון של 1.26; רווח בר-סמך 95% של 0.90-1.75).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בתופעת הזיכרון הגליקמי. טיפול אינטנסיבי לאיזון רמות הסוכר בדם הוביל להפחתת אירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, כאשר ההבדל נשמר כל עוד ערכי המוגלובין מסוכרר היו שונים בין הקבוצות, אך נעלם לאחר שלא נותר עוד הבדל באיזון הגליקמי בין הקבוצות.
הערת מערכת:
ממצאי המחקר המעידים על הפחתת אירועים קרדיווסקולאריים עם איזון אינטנסיבי, לפחות כל עוד נשמר ההבדל בערכי המוגלובין מסוכרר, מעלים את השאלה אודות התוצאות לאחר טיפול ממושך בתרופות שהוכחו כמפחיתות סיכון קרדיווסקולארי, דוגמת מעכבי SGLT-2 ואנאלוגים ל-GLP-1.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!