במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים, התומכים בבטיחות הקרדיווסקולארית של אנאלוגים לקולטן ל-GLP1 (Glucagon Like-Peptide) בכל המחקרים שבחנו תוצאות קרדיווסקולאריות של טיפולים אלו, ומציעים כי התרופות מהמשפחה עשויות להפחית סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, תמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה, אם כי היקף ההשפעה משתנה בין תרופות שונות ממשפחה זו.
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות הקרדיווסקולארית הכוללת של תרופות ממשפחת אנאלוגים לקולטן ל-GLP1, כולל Lixisenatide, Liraglutide, Semaglutide ו-Exenatide בשחרור-ממושך.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה וכללו את כל המחקרים שבחנו את היעילות והבטיחות של אגוניסטים לקולטן ל-GLP1, בהשוואה לפלסבו, במבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2. הם ערכו חיפוש במאגרי PubMed ו-Medline עד 18 בספטמבר, 2017.
מבין 12 המאמרים שזוהו בחיפוש הספרותי ונבחנו, החוקרים זיהו ארבעה מחקרים להערכת תוצאות קרדיווסקולאריות של תרופות אלו: מחקר ELIXA (Lixisenatide), LEADER (Liraglutide), SUSTAIN 6 (Semaglutide) ו-EXSCEL (Exenatide בשחרור ממושך). בהשוואה לפלסבו, הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP1 הדגים ירידה מובהקת של 10% בסיכון היחסי בהערכת התוצא העיקרי שכלל שלושה סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי ואירוע מוחי לא-פטאלי, יחס סיכון של 0.90), ירידה של 13% בסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולארית וירידה של 12% בסיכון היחסי לתמותה מכל-סיבה.
לא תועדו השפעות משמעותיות של תרופות ממשפחת אנאלוגים לקולטן ל-GLP1 על שיעורי אוטם לבבי פטאלי ולא-פטאלי, אירוע מוחי פטאלי ולא-פטאלי, אשפוזים בשל אנגינה לא-יציבה, או אשפוזים בשל אי-ספיקת לב. בסיכומו של דבר, לא זוהו הבדלים מובהקים באירועי היפוגליקמיה חמורה, דלקת לבלב, ממאירות לבלב, או ממאירות מדולארית של בלוטת התריס בין טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP1 ובין פלסבו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאגוניסטים לקולטן ל-GLP1 מאזן סיכון-תועלת חיובי בסיכומו של דבר, ויש לבחור את התרופה באופן פרטני לפי צרכיי החולים.
The Lancet Diabetes & Endocrinology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!