המלצות חדשות בנושא כף רגל סוכרתית, שפורסמו מוקדם יותר השנה ע”י ה-IDF (International Diabetes Federation), נועדו לסייע לכלל צוותי הטיפול הרפואי ולמרבית הרופאים הכליליים ורופאי המשפחה לזהות בשלב מוקדם חולים בהם נדרשת הפניה לרופא מומחה.

המסמך המלא, שכותרתו Clinical Practice Recommendations on the Diabetic Foot 2017: A guide for healthcare professionals מסווג לפי נושאים, בדרגת חומרה עולה, לנוירופתיה סוכרתית היקפית, מחלת עורקים היקפית, כיבים, זיהום כף רגל סוכרתית ו-Charcot Neuro-Osteoarthropathy.

המומחים הכיסו גם מדריך כיס, שנועד לפשט את הדברים עבור רופאים כלליים. המסמך הקצר מאפשר לרופאים לסווג את החולים לאחת מארבע קטגוריות סיכון, על-בסיס תוצאות ההערכה שלהם, עם מתן המלצות להחלטות עתידיות בתלות בקטגוריית הסיכון.

בדיקה בת שלוש דקות של כף הרגל, הכוללת הסתכלות, מישוש ושאלות מסייעת בהערכת מצב החולים. בדיקה זו עשויה לסייע בזיהוי דגל אדום בכל חולה בסיכון לכיב. ראשית, על הרופאים להסתכל במהירות על ההיסטוריה הרפואית ולאחר מכן לבחון ולגעת בכף הרגל.

החוקרים מסבירים כי ע”י הסתכלות על כף הרגל בלבד זיהוי שינוי צבע עור, פטרת בציפורניים, היפרפיגמנטצחיה, דימום מתחת לציפורניים וקאלוס המקדים כיבים מהווים כולם סמני אזהרה. עוד חשוב למשש את כף הרגל והקרסול, לבחון את זמני המילוי הקפילארי, שינויי טמפרטורה, דפקים בכפות רגליים ועוד.

הסתכלות ומישוש כפות הרגליים מספק רמזים לכל סימן למחלת כלי דם אלו כוללים העדר שיעור, אטרופיה של העור או רקמה תת-עורית, בצקת, חיוורון וטמפרטורה קרה. כל סיבוך בסוכרת קשור עם זרימת דם ולכן לאחר הערכה של כלי הדם ניתן לקבוע צורך בהפניה למומחה.

עוד חשוב לבחון עדות לנוירופתיה ע”י הערכת תגובה למגע או מבחן מונופילמט בבדיקה נוירולוגית. חשוב גם להתייחס לדפורמציה ו/או מוגבלות בניידות המפרק.

עוד ממליצים המומחים לרופאים להדריך את החולים שלהם אודות בדיקה יומית של כף הרגל. חשוב להבטיח כי הם או רופא המשפחה שלהם יוכלו להסתכל על כפות הרגליים ובין האצבעות ולשמור על כפות הרגליים יבשות, תוך דיווח על נגעים חדשים, שינוי צבע או נפיחות, לרופא המטפל. יש גם להדריך את החולים אודות הימנעות מהליכה יחפים, גם בתוך הבית, ובחירה נכונה של נעליים.

מתוך המלצות ה-IDF

לידיעה במדסקייפ