מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-AHA (American Heart Association) עולה כי בתת-קבוצה פגיעה של חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת עורקים היקפית, מתן Empagliflozin (ג’רדיאנס) הפחית תמותה קרדיווסקולארית, אשפוזים עקב אי-ספיקת לב והתקדמות מחלת כליות, ללא עליה בסיכון לקטיעת גפה תחתונה. החוקרים הציגו את הממצאים המבוססים על ניתוח תת-קבוצה של משתתפים במחקר EMPA-REG OUTCOME.

במסגרת מחקר EMPA-REG OUTCOMES חולקו באקראי 7,020 חולים עם סוכרת מסוג 2 והיסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית, לטיפול בפלסבו או Empagliflozin (10 מ”ג או 25 מ”ג ביום), בשילוב עם טיפול סטנדרטי, למשך 3.1 שנים.

כעת החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעות של Empagliflozin לפי נוכחות/העדר מחלת עורקים היקפית. הם השוו ארבע קבוצות חולים: חולים עם ובלי מחלת עורקים היקפית, שטופלו בפלסבו או Empagliflozin.

גיל המשתתפים הממוצע היה דומה בארבע הקבוצות. מדד מסת הגוף הממוצע עמד על 31 ק”ג למטר בריבוע וריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע עמד על 8.1%.

באופן לא-מפתיע, בקרב חולים עם מחלת עורקים היקפית תועדה שכיחות גבוהה יותר של מעשנים בהווה או בעבר, שכיחות נמוכה יותר של היסטוריה של אוטם שריר הלב או אירוע מוחי ושכיחות נמוכה יותר של טיפול לאיזון פרופיל השומנים בדם (74% לעומת 82%).

במהלך מעקב ממוצע של 3.1 שנים, בחולים שטופלו ב- Empagliflozin, בניגוד לפלסבו, תועד סיכון נמוך יותר לתמותה קרדיווסקולארית, תמותה מכל-סיבה, אשפוזים עקב אי-ספיקת לב והופעה חדשה נפרופתיה או החמרת נפרופתיה קיימת בנוכחות או בהעדר מחלת עורקים היקפית.

החוקרים מדווחים כי 29 חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת עורקים היקפית יידרשו לטיפול ב- Empagliflozin למשך 3.1 שנים למניעת מקרה אחד של תמותה קרדיווסקולארית. זאת בניגוד לממצא ממחקר EMPA-REG בכללותו, בו נדרש טיפול ב-39 חולים למשך שלוש שנים למניעת מקרה תמותה אחד.

בחולים עם מחלת עורקים היקפית תועדה ירידה אבסולוטית של 3% בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית באלו שטופלו ב- Empagliflozin בהשוואה לפלסבו (7.5% לעומת 4.5%), עם יחס סיכון של 0.57.

בחולים ללא מחלת עורקים היקפית תועדה ירידה אבסולוטית בסיכון של 2% באלו שטופלו ב- Empagliflozin לעומת פלסבו (5.5% לעומת 3.5%, יחס סיכון של 0.64).  בדומה, תועדה ירידה אבסולוטית של 2.2% בסיכון לאשפוזים בשל אי-ספיקת לב בחולים עם מחלת עורקים היקפית שטופלו ב- Empagliflozin, שהיה גבוה פכליים בהשוואה לחולים ללא מחלת עורקים היקפית שטופלו ב- Empagliflozin.

חשוב מכך, היתרונות שתועדו לא לוו בעליה בסיכון לקטיעת גפה תחתונה. שיעורי קטיעת גפה תחתונה עמדו על 5.5% ו-6.3% בחולים עם מחלת עורקים היקפית שטופלו ב- Empagliflozin או פלסבו, בהתאמה, ועל 0.9% ו-0.7% בקרב חולים ללא מחלת עורקים היקפית, אשר טופלו ב- Empagliflozin או פלסבו, בהתאמה.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ