הצהרת קונצנזוס חדשה ממגוון איגודי סוכרת נועדה לקבוע הגדרות מוסכמות למדדים בעלי חשיבות קלינית מעבר להמוגלובין מסוכרר בחולים עם סוכרת מסוג 1. בכוונתם לכלול היפוגליקמיה ומשך זמן בטווח התקין תוצאים שהם הרבה יותר קלים לתיעוד לאור העליה בשימוש במד סוכר רציף בחולי סוכרת.
הועדה כללה נציגים מאיגודי ה-AACE (American Association of Clinical Endocrinologists), AADE (American Association of Diabetes Educators), ADA (American Diabetes Association), ES (Endocrine Society), JDRF International, Leona M. & Harry B. Helmsley Charitable Trust, PES (Pediatric Endocrine Society) ו-T1D Exchange.
סקרים שימשו לזיהוי תוצאים מועדפים והתוצאים שנבדקו בסקרים כללו היפוגליקמיה, היפרגליקמיה, זמן בטווח סוכר ביעד, חמצת סוכרתית ותוצאים על-בסיס דיווח המטופל. הועדה התבססה על עדויות שפורסמו בספרות הרפואית, ניסיון קליני ומשובים מועדות המומחים.
היפוגליקמיה מסווגת לשלוש דרגות: סוכר בדם בטווח 54-70 מ”ג/ד”ל, סוכר בדם מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל ואירועים חמורים המתאפיינים בשינוי מצב הכרה ו/או מצב גופני הדורש עזרה.
היפרגליקמיה מסווגת לשתי דרגות: סוכר מוגבר בדם (180-250 מ”ג/ד”ל) וסוכר מאוד מוגבר בדם (מעל 250 מ”ג/ד”ל).
הזמן בטווח הוגדר כאחוז מדידות סוכר בדם בטווח 70-180 מ”ג/ד”ל ליחידת זמן, תוצא יחסית חדש המבוסס על נתוני מד סוכר רציף.
ההגדרות הללו משקפות את ההערכה של התוצאים בעלי חשיבות קלינית בטווח הקצר ובטווח הארוך בחולים עם סוכרת מסוג 1. הכרת והבנת הפערים עשויה לסייע בתכנון מחקרים עתידיים. מוסכמות אודות הסיווג יאפשרו השוואות פשוטות של השפעות טיפולים להפחתת סוכר בדם עם טיפולים תרופתיים שונים ואוכלוסיות חולים שונות.
Diabetes Care
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!