במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Co-transporter), בהשוואה לתרופות אחרות להפחתת רמות סוכר בדם, לווה בסיכון נמוך יותר לאי-ספיקת לב ותמותה, עדות לכך שהתחועלת עם Empagliflozin (ג’ארדיאנס) עשויה להיות השפעה של כלל משפחת התרופות הנ”ל (Class Effect).

החוקרים אספו נתונים על-בסיס תביעות ביטוח, רשומות בתי חולים ומרפאות ראשוניות ומאגרים ארציים מארצות הברית, נורבגיה, דנמרק, שבדיה, גרמניה ובריטניה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת יחסי הסיכון לאי-ספיקת לב, תמותה והשילוב של אלו.

לאחר התאמה בין הקבוצות, החוקרים זיהו 309,056 חולים שהחלו בטיפול חדש במעכבי SGLT-2 או תרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם (154,528 חולים בכל קבוצת טיפול). Canagliflozin, Dapagliflozin ו-Empagliflozin ניתנו ל-53%, 42% ו-5% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול במעכבי SGLT-2, בהתאמה. המאפיינים הבסיסיים היו דומים בין שתי הקבוצות.

החוקרים תיעדו 961 מקרים של אי-ספיקת לב במהלך מעקב של 190,164 שנות-אדם (שיעור היארעות של 0.51 ל-100 שנות-אדם). מבין 215,622 חולים בארצות הברית, נורבגיה, דנמרק, שבדיה ובריטניה, סך מקרי התמותה עמד על 1,334 (שיעורי היארעות של 0.87 ל-100 שנות-אדם) ואי-ספיקת לב או תמותה ב-1,981 (שיעורי היארעות של 1.38 ל-100 שנות-אדם).

השימוש במעכבי SGLT-2, בהשוואה לתרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם, לווה בשיעורים נמוכים יותר של אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.61), תמותה (יחס סיכון של 0.49) ואי-ספיקת לב או תמותה (יחס סיכון של 0.54), ללא הטרוגניות משמעותית בין מדינות.

Circulation