במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, הסיכון לתמותה ושילוב אוטם לבבי ואירוע מוחי איסכמי היה נמוך יותר בקרב חולים שנטלו טיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase), בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה. הטיפול התרופתי לא לווה בסיכון מוגבר לאשפוזים בשל אי-ספיקת לב גם בחולים עם אי-ספיקת לב ידועה.
החוקרים התבססו על מאגר Taiwan’s National Health Insurance Research Database וזיהו 196,986 חולים עם אבחנה של סוכרת מסוג 2, עם היסטוריה של אי-ספיקת לב בין 2009-2013. אוכלוסיה זו כללה 30,204 חולים שטופלו במעכבי DPP-4 ו-166,782 חולים תואמים שלא קיבלו טיפול זה. התוצאים העיקריים כללו תמותה מכל-סיבה, שילוב אוטם שריר הלב ואירוע מוחי איסכמי ואשפוזים בשל אי-ספיקת לב.
שיעורי ההיארעות בקבוצת הטיפול במעכבי DPP-4 לעומת אלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי עמדו על 67.03 לעומת 102.85 מקרים ל-1,000 שנות אדם בהערכת תמותה מכל-סיבה, 37.89 לעומת 47.54 מקרים ל-1,000 שנות-אדם למשלב אוטם לבבי ואירוע מוחי איסכמי, 12.70 לעומת 16.18 ל-1,000 שנות-אדם בהערכת אוטם לבבי ו-26.37 לעומת 32.46 ל-1,000 שנות אדם בהערכת אירוע מוחי איסכמי. הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול במעכבי DPP-4 (יחס סיכון של 0.67), כמו גם משלב אוטם לבבי ואירוע מוחי (יחס סיכון של 0.81), אוטם לבבי (יחס סיכון של 0.80) ואירוע מוחי איסכמי (יחס סיכון של 0.83).
החוקרים מציינים כי הסיכון לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!