במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Therapy מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים מהם עולה כי בחולים יפנים עם סוכרת מסוג 2, תחת טיפול באינסולין, תוספת טיפול ב-Sitagliptin (ג’נוביה) לא לוותה בעליה במשקל ואיפשרה הפחתת מינון אינסולין. החוקרים מוסיפים כי היעילות של הטיפול נותרה לאחר 48 שבועות ללא עליה בהשפעה היפוגליקמיהת.
מדגם המחקר כלל 70 חולים עם סוכרת מסוג 2 והחוקרים עקבו אחר האיזון הגליקמי, מינון אינסולין, טיפול תרופתי נלווה, משקל גוף, מדדים מעבדתיים ותופעות לוואי.
מהנתונים עולה כי חל שיפור משמעותי בריכוז המוגלובין מסוכרר מ-8.03% בשבוע 0 (בתחילת תוספת הטיפול) ל-7.45% לאחר 48 שבועות. משקל הגוף נותר כמעט זהה. מינון האינסולין היומי היה קטן משמעותית ב-2.5 יחידות, מ-25.8 ל-23.3 יחידות ביום. מניתוח השיפור בהמוגלובין מסוכרר על-פי הגיל, משך סוכרת, מדד מסת גוף, משטר אינסולין וטיפול בתרופות נגד-סוכרת, לא עלו הבדלים משמעותיים בנוגע למשתנים אלו.
במהלך 48 שבועות המעקב, לא תועדו אירועים חריגים בעייתיים, דוגמת היפוגליקמיה חמורה, ותוספת הטיפול ב-Sitagliptin נסבלה היטב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, המטופלים באינסולין, תוספת Sitagliptin נמצאה יעילה ללא תלות במשטר הטיפול באינסולין.
Diabetes Ther. 2016 Apr 25
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!