מניתוח נתוני מחקר WHI (Women’s Health Initiative) עולה כי בהשוואה לנשים ללא-סוכרת, בנשים לאחר-מנופאוזה ען סוכרת מסוג 2 עליה של 13% בסיכון לממאירות פולשנית ועליה של 46% בסיכון לתמותה עקב ממאירות. במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת International Journal of Cancer מדווחים חוקרים כי הנתונים מעידים עוד על קשר אפשרי בין טיפול ארוך טווח במטפורמין ובין סיכון מופחת לתמותה עקב ממאירות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים להערכת הקשר בין טיפול במטפורמין והיארעות ממאירויות ותוצאות הגידולים הממאירים הצביעו על תוצאות סותרות; כאשר חלק קטן מהמחקרים בחן את הקשר לפי מרווח הזמן שחלף מאבחנת סוכרת או משך הטיפול התרופתי. לכן, החוקרים ביקשו לבחון את הקשר הנ”ל ולהעריך אם קיימים הבדלים לפי מרווח הזמן שחלף מאבחנת סוכרת ומשך הטיפול במטפורמין.
הנתונים הצביעו על קשר בין סוכרת ובין סיכון מוגבר לממאירויות פולשניות (יחס סיכון של 1.13, p<0.001) ומספר ממאירויות באתרים ספציפיים (יחס סיכון של 1.2-1.4 ועד מעל פי שתיים). סוכרת לוותה עוד בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות ממאירות (יחס סיכון של 1.46, p<0.001).
לא תועדו הבדלים כוללים בהיארעות ממאירויות לפי טיפול לסוכרת. עם זאת, החוקרים זיהו סיכון מופחת לתמותה עקב כלל הממאירות בקרב מטופלים במטפורמין, בהשוואה לאלו שטופלו בתרופות אחרות, בהשוואה לנשים ללא סוכרת (יחס סיכון של 1.08 לעומת 1.45, p=0.007), עם ממצאים דומים עבור סרטן שד (יחס סיכון של 0.50 לעומת 1.29).
מהתוצאות עלה עוד כי הסיכון המופחת לממאירות על-רקע מטפורמין עשוי להופיע רק עם טיפול ממשוך יותר באתרים מסוימים או בתתי-קבוצות מסוימות.
החוקרים מספקים עדות נוספת לכך שבנשים לאחר מנופאוזה עם סוכרת קיים סיכון מוגבר לממאירות פולשנית ותמותה עקב ממאירות. בקרב אלו שטופלו במטפורמין, בפרט טיפול ארוך-טווח, ייתכן סיכון מופחת להתפתחות ממאירויות מסוימות ותמותה עקב ממאירות, בהשוואה לתרופות אחרות המשמשות לאיזון רמות הסוכר בדם. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של מטפורמין בכל הנוגע לסיכון לממאירות והישרדות לאחר ממאירות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!