מנתונים נוספים ממחקרROCKET-AFעולה כי הטיפול ב-Rivaroxaban(קסרלטו)עשוי להיות עדיף על הטיפול בקומדין בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות או העדר סוכרת. הממצאים החדשים פורסמו במהלך חודש יולי בכתב העתAmerican Heart Journal.
מניתוח הנתונים אודות למעלה מ-5,000 משתתפים ממחקרROCKET-AFעם סוכרת עולה כי אין הבדלים מובהקים בשיעור האירועים המוחיים ותסחיפים סיסטמיים או בשיעורי דימום מג’ורי ודימום תוך-מוחי בין אלו שטופלו ב-Rivaroxabanואלו שטופלו בקומדין. בנוסף, שיעורים אלו לא היו שונים בין חולים עם ובלי סוכרת. בדומה היעילות והבטיחות שלRivaroxabanבהשוואה לקומדין לא נפגעה מתזונה או טיפול בתרופות היפוגליקמיות פומיות או אינסולין לאיזון גליקמי.
החוקרים מדווחים כי השיעורים המתוקנים של אירועים מוחיים, תסחיפים סיסטמיים ודימומים היו גבוהים יותר באלו עם סוכרת, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. עם זאת, נוכחות סוכרת לא השפיעה משמעותית על התועלת של הטיפול.
במשתתפים עם סוכרת, שיעור אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים, תוצא היעילות העיקרי, עמד על 1.74 ל-100 שנות-מטופל באלו שטופלו ב-Rivaroxabanלעומת 2.14 ל-100 שנות מטופל באלו שטופלו בקומדין (יחס סיכון של 0.82). השיעור עמד על 2.12 לעומת 2.32 ל-100 שנות אדם, בהתאמה, באלו ללא סוכרת (יחס סיכון של 0.92).
שיעור האירועים המוחיים האיסכמיים או תסחיפים סיסטמיים עמד על 1.48 לעומת 1.55 ל-100 שנות-מטופל בשתי קבוצות הטיפול, בהתאמה, באלו עם סוכרת (יחס סיכון של 0.97), ועל 1.71 לעומת 1.80 ל-100 שנות-מטופל, בהתאמה, באלו ללא סוכרת (יחס סיכון של 0.95).
לא תועדו הבדלים אחרים בין שתי קבוצות הטיפול, בכל הנוגע לתוצאי הבטיחות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!