מהמחקר הפרוספקטיבי הגדול ביותר להשוואת תוצאי סיום קליניים בחולים עם סוכרת מסוג 1 המטופלים במשאבות אינסולין, לעומת חולים המטופלים בזריקות אינסולין יומיות באמצעות עטי אינסולין, עולה ירידה גדולה בשיעור אירועי התמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב מטופלים במשאבות אינסולין. ממצאי המחקר הוצגו במהלך כנס מטעם ה-EASD (European Association for the Study of Diabetes).

המחקר התצפיתי כלל את כל החולים במאגר Swedish National Diabetes Registry, שהחל בשנת 1996 וכעת כולל את כל המרפאות בבתי חולים לטיפול בסוכרת, בהם מטופלים למעלה מ-95% מכלל החולים המוכרים עם סוכרת מסוג 1.

מהנתונים עולה כי אחת מכל ארבע נשים עם סוכרת מסוג 1 בשבדיה מטופלת במשאבת אינסולין וכך גם אחד מכל חמישה גברים. בקרב ילדים, משאבות הרבה יותר נפוצות, כאשר למעלה ממחצית מהילדים עם סוכרת מסוג 1 מטופלים במשאבת אינסולין.

מטרת המחקר הייתה לבחון את המטופלים במשאבות אינסולין ולערוך השוואה אל מול מטופלים בעטי אינסולין להערכת שיעורי התמותה ומחלות לב וכלי דם. החוקרים בחנו את הנתונים אודות מעט למעלה מ-18,000 חולים עם סוכרת מסוג 1, כאשר 2,441 מהם טופלו במשאבות אינסולין במהלך תקופת המחקר כולה, זאת בהשוואה ל-15,727 חולים שטופלו בעטי אינסולין לאורך כל תקופת המחקר. המעקב ארך כשבע שנים, בין 2005-2012.

החוקרים מדווחים כי זוהו הבדלים לאורך תקופת המחקר בין מטופלים במשאבות אינסולין או זריקות אינסולין, עם שיעורי הישרדות גבוהים יותר בקבוצת הטיפול במשאבות אינסולין, גם לאחר תקנון לכל המשתנים המוכרים.

התוצאות הן די דרמטיות, כאשר יחס הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם עמד על 0.56 ויחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה עמד על 0.71, כלומר, ירידה של 30% בשיעורי התמותה מכל-סיבה עם טיפול במשאבות אינסולין, בהשוואה לטיפול בעטי אינסולין.

עם זאת, החוקרים מזהירים כי החולים המטופלים בעטי אינסולין די שונים מאלו המטופלים במשאבות אינסולין, כאשר בקרב המטופלים בעטים רמת ההשכלה הייתה מעט נמוכה יותר, הם היו מעט יותר מבוגרים, עם סוכרת ממושכת יותר, לחץ דם גבוה יותר ומספר גדול יותר של מחלות לב וכלי דם, אם כי רמות HbA1c היו דומות.

מתוך כנס מטעם ה- European Association for the Study of Diabetes

לידיעה במדסקייפ