בחולים עם סוכרת מסוג 2, טיפול משולב ב-Fenofibrate ו-Thiazolidinedione (TZD), לרוב Rosiglitazone, לווה בעליה פרדוקסאלית בשכיחות המקרים של רמות HDL נמוכות באופן קיצוני, כך עולה מניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר ACCORD, שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
החוקרים מדווחים כי למרות ש-Fenofibrate, TZD, והשילוב של שתי משפחות התרופות, לוו בעליה בערכי HDL הממוצעים במחקר, טיפולים אלו לוו גם בשיעור גבוה יותר של רמות HDL מתחת ל-25 מ”ג לד”ל.
מחקר ACCORD Lipid Trial (Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes) הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל חולים עם סוכרת מסוג 2 ב-77 מרכזים ברחבי ארצות הברית וקנדה, עם 5,518 חולים מתוך הקבוצה הגדולה שכללה למעלה מ-10,000 חולים שלקחו חלק במחקר ACCORD Glycemia Trial. החולים גויסו למחקר בתקופה שבין 11 בינואר, 2001 ועד 29 באוקטובר, 2005, והיו במעקב עד לתום ביקורי המעקב בין 1 במרץ ו-30 ביוני, 2009. המעקב במחקר ACCORD Lipid Trial נע בין 4-8 שנים והחולים קיבלו טיפול סמוי ב-Fenofibrate או פלסבו, בשילוב עם טיפול בסימבסטטין.
שיעור החולים עם ערכי HDL נמוכים באופן קיצוני באחת מבדיקות המעקב השנתיות עמד על 10.1% בקבוצת הטיפול ב-Fenofibrate ו-4.9% בקבוצת הפלסבו (p<0.001), עם הבדל שיוחס לטיפול ב-Fenofibrate בשילוב עם TZD, בין אם Rosiglitazone או Pioglitazone.
לאחר שנה אחת, שיעור הנבדקים עם ערכי HDL נמוכים באופן קיצוני עמד על 7.2% בקרב מטופלים בשילוב התרופות ועל 2.2% בקרב אלו שטופלו ב-Fenofibrate בלבד.
החוקרים מדגישים כי על הרופאים להכיר בחשיבות התגובה האידיוסינקרטית הנ”ל ולנקוט באמצעים הנדרשים. למרות שהמנגנון לא ידוע ועדיין אין הוכחה חד-משמעית להעדר נזק, במידה והיקף הירידה בערכי HDL הוא משמעותי, אזי יש מקום לשקול הפסקת הטיפול ב-Fenofibrate או TZD ולעקוב אחר ערכי HDL במטרה לאשר כי חוזרים לערכי הבסיס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!