התערבויות מקיפות באורח החיים עשויות להוריד את הסיכון לסוכרת סוג 2 במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה, אם כי נראה כי להתערבויות הללו אין השפעה על הורדת התמותה בחולים במחלה, כך עולה ממצאי סקירה סיסטמטית שפורסמו ב- Annals of Internal Medicine השבוע, ושנסקרו בכתבה במדסקייפ.
החוקרים סקרו חמישה מאגרי מידע גדולים עבור מחקרים מבוקרים ואקראיים שהעריכו את ההשפעה של התערבויות מסוגים שונים (כלומר, שכללו רכיב של פעילות גופנית, דיאטה וגורם נוסף) על ההשלכות הקליניות בחולי סוכרת סוג 2 או באלה עם סיכון גבוה למחלה.
נמצא כי בבעלי סיכון גבוה למחלה, התערבויות באיכות החיים נקשרו לסיכון מופחת לסוכרת סוג 2 , עם יחס סיכונים- RR– של 0.35 (95% [CI], 0.14 – 0.85) וכי היעילות (efficacy) של ההתערבויות הללו נשמרה במשך כעשור, לפחות באחד מהמחקרים (RR 0.8, 95% CI, 0.74 – 0.88). לעומת זאת, שני מחקרים אחרים לא מצאו השפעה של ההתערבויות על התמותה בחולי סוכרת, גם לאחר מעקב של עשור (RR 0.75, 95% CI, 0.53 – 1.06). מחקר נוסף שנכלל בסקירה מצא כי להתערבויות באורח החיים השפעה חיובית שהביאה לירידה באירועים קרדיווסקולריים במטופלים (RR 0.51, 95% CI, 0.36 – 0.74). לדברי החוקרים, אף שמחקרים רבים דיווחו על השפעה חיובית מסוימת של התערבות באורח החיים, בחלק מן המקרים להשלכות הרפואיות של ההתערבות לא היתה מובהקות סטטיסטית.
החוקרים מסכמים כי נראה שלהתערבויות מקיפות באורח החיים, הכוללות פעילות גופנית, שינויים בדיאטה ומשלבות שינוי נוסף, השפעה חיובית על הורדת ההיארעות של סוכרת סוג 2 במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה, השפעה הנמשכת גם מעבר לתקופת ההתערבות. עם זאת, בחולי סוכרת סוג 2, התערבות הכוללת באורחות החיים טרם הובהרה כבעלת השפעה חיובית על התוצאות הרפואיות והתמותה.
Ann Intern Med. 2013;159:543-551
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!