מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Association for the Study of Diabetes, עולה כי כאשר תרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה ניתנות כטיפול קו-ראשון, הן עלולות להביא לעליה בסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2.
בסקירה הרטרוספקטיבית של נתונים מבריטניה, בקרב חולים שטופלו תחילה בתרופות אלו נרשמה עליה של 58% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול קו ראשון במטפורמין (p<0.001).
החוקרים אינם טוענים כי מדובר בראיה מרשיעה, אלא כי על הרשויות והקהילות הרפואיות להתייחס לנושא ברצינות ומתעקשים על חשיבותם של מחקרים נוספים בנושא.
לדברי החוקרים, יש עדויות מסוימות לפיהן סולפוניל-אוריאה משפחה הכוללת את Glimepiride (אמאריל) ו-Glipizine מעלות את הסיכון לאירועים חריגים בחולי סוכרת מסוג 2. למרות שמשפחה זו הוחלפה כטיפול קו-ראשון ע”י מטפורמין, הם מסבירים כי רופאים רבים עדיין בוחרים בתרופה זו כטיפול מונותרפי ב-15% מהחולים שאינם סובלים מטפורמין.
להערכת ההשפעות של סולפוניל-אוריאה על שיעורי התמותה מכל-סיבה, החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר CPRD (Clinical Practice Research Datalink), הכולל מידע אודות כ-10% מכלל החולים שטופלו במסגרת רפואה ראשונית בבריטניה בשנים 2000-2012.
הם כללו בסך הכל 76,811 חולים שטופלו במטפורמין ו-15,687 חולים שטופלו בסולופוניל-אוריאה, שנתנו כטיפול יחיד במהלך תקופה זו, והיו במעקב למשך תקופה ממוצעת של 2.9 שנים.
מהנתונים עולה כי קיים סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה עם טיפול מונותרפי בסולפוניל-אוריאה,, בהשוואה למטפורמין כטיפול קו-ראשון (יחס סיכון מתוקן של 1.58, p<0.001).
ניתוח מותאם של הנתונים הדגים תוצאות דומות עם יחס סיכון מתוקן של 1.90 (p=0.018) ובהשוואה תואמת ישירה (יחס סיכויים מתוקן של 1.34, p<0.001).
החוקרים בחנו גם את נתוני התמותה כאשר סולפוניל-אוריאה ניתנו עם טיפול אחר כטיפול קו-שני, בהשוואה לתוספת טיפול במעכבי DPP-4 .
מאגר הנתונים כלל מידע אודות קרוב ל-34,000 מטופלים במטפורמין עם סולפוניל-אוריאה וכן 7,864 חולים שטופלו במטפורמין עם מעכבי DPP-4. שוב, הם זיהו סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה באלו תחת טיפול משולב עם סולפוניל-אוריאה, בהשוואה למעכבי DPP-4 (יחס סיכון מתוקן של 1.35, p=0.01).
החוקרים מסבירים כי ההשפעות המזיקות של סולפוניל-אוריאה עשויות לנבוע מהשפעתן על אינסולין. תרופות אלו מביאות לעליה ברמות ההורמון, עם עליה בסיכון להיפוגליקמיה, שמצידה, מלווה באירועים קרדיווסקולאריים,, דוגמת הפרעות קצב ודום לב.
החוקרים מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.
EASD 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!