בכתב העת Clinical Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניטור רציף של ערכי הסוכר עשויה לסייע בזיהוי היפוגליקמיה לילית אסימפטומטית ולהביא לשיפור הטיפול בסטרואידים בילדים עם חסר ACTH ו-GH.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את מקומו של ניטור רציף של ערכי הסוכר בדם בזיהוי היפוגליקמיה לילית בילדים הסובלים מחסר משולב של ACTH ו-GH ולשיפור הטיפול בהידרוקורטיזון בחולים אלו.
מדגם המחקר כלל 11 חולים עם חסר ACTH ו-GH (חמישה בנים ושש בנות, בגילאי 1.6-16.8 שנים) שעברו ניטור רציף של ערכי הסוכר בדם למשך 36 שעות, כולל שני לילות. אירועי היפוגליקמיה הוגדרו בנוכחות לפחות שתי מדידות סוכר עוקבות נמדדו מתחת ל- 50 מ”ג לד”ל. החוקרים בחנו את ההבדלים בגיל ובמינוני הידרוקורטיזון ו-rhGH (Recombinant Human Growth Hormone) בין ילדים עם ובלי היפוגליקמיה. כמו כן, החוקרים בחנו את אחוז ערכי סוכר נמוכים מ-60 מ”ג לד”ל ואת ערכי הסוכר הממוצעים.
מהתוצאות עולה כי ניטור רציף של ערכי הסוכר בדם הדגים היפוגליקמיה לילית שנעה בין 30-155 דקות (1.5% מכלל זמן הניטור) בשלושה מקרים (27%). לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בגיל ובמינון rhGH בין ילדים עם וללא אירועי היפוגליקמיה. מנגד, ההבדל במינוני הידרוקורטיזון בין חולים עם ובלי היפוגליקמיה היה מובהק סטטיסטית (5.9 לעומת 8.5 מ”ג למ”ר ביום, p=0.04). שמונה חולים הופיעו עם ערכי סוכר נמוכים מ- 60 מ”ג לד”ל במהלך 5% מכלל זמן הניטור.
התוצאות הצביעו על קורלציה חיובית משמעותית בין מינון הידרוקורטיזון ובין ערכי הסוכר הממוצעים וקשר הפוך עם משך הזמן בו ערכי הסוכר היו נמוכים מ- (p=0.03).
לסיכום, ניטור רציף של ערכי הסוכר בדם עשוי לסייע בהתאמת הטיפול בהידרוקורטיזון בילדים עם חסר ACTH ו-GH.
Clin Endocrinol. 2013;79(2):232-237.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!