בכתב העת Diabetology & Metabolic Syndrome מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בלנטוס (Insulin Glargine) לבדו, או בשילוב עם אינסולין מהיר-פעולה, הינו יעיל יותר בהפחתת ערכי הסוכר בדם, בהשוואה לטיפול באינסולין הומאני ביפאזי לבדו, או בשילוב עם אינסולין מהיר-פעולה בחולים עם סוכרת מסוג 2, ללא עליה באירועי היפוגליקמיה או עליה במשקל הגוף.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היעילות של הגברת הטיפול באינסולין עם לנטוס ואינסולין הומאני ביפאזי בחולים עם סוכרת מסוג 2, תחת טיפול בתרופות פומיות.
החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, שכלל 301 חולים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול באינסולין הומאני ביפאזי, פעמיים ביום, בשילוב עם תרופות פומיות לטיפול בסוכרת. הנתונים נאספו באופן רטרוספקטיבי מ-142 חולים בהם הוחלף הטיפול באינסולין הומאני ביפאזי ללנטוס בתקופה של 6-12 חודשים לפני ההכללה במחקר (קבוצה פעילה), ובהשוואה לנתונים שנאספו באופן רטרוספקטיבי מ-159 חולים שהמשיכו בטיפול באינסולין הומאני ביפאזי, פעמיים ביום, כפי שנקבע לפי השינוי במדד HbA1c. תוצאים משניים כללו הערכה של השינויים של רמות הסוכר בצום, משקל הגוף, טיפול בתרופות פומיות לסוכרת או אינסולין מהיר-פעולה ובטיחות, כפי שנקבע לפי תדירות וחומרת אירועי היפוגליקמיה.
בתום המחקר נרשמה ירידה משמעותית בערכי HbA1c בשתי הקבוצות. הירידה בממוצע הריבועים הפחותים של ערכי HbA1c עמדה על 1.13- בקבוצה הפעילה ועל 0.59- בקבוצת הביקורת (p<0.001). בדומה, ערכי הסוכר בדם בצום ירדו משמעותית בשתי הקבוצות. הירידה בממוצע הריבועים הפחותים של ערכי הסוכר בדם בצום עמדה על 47.02- מ”ג לד”ל בקבוצה הפעילה ועל 19.73- מ”ג לד”ל בקבוצת הביקורת (p<0.001). לא זוהו הבדלים משמעותיים באירועי היפוגליקמיה או במשקל הגוף. בקבוצה הפעילה, שיעור גבוה יותר של חולים טופלו באינסולין מהיר-פעולה לפני ארוחות ונטלו תרופות המעודדות הפרשת אינסולין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי שילוב לנטוס עם אינסולין מהיר-פעולה עדיף על אינסולין הומאני ביפאזי, לבד או בשילוב עם אינסולין מהיר-פעולה, בחולים עם סוכרת מסוג 2, ללא עליה בשיעורי היפוגליקמיה או עליה במשקל הגוף.
Diabetol Metab Syndr. 2013 Aug 5;5(1):43
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!