בכתב העת Diabetes Care פורסמו תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הטיפול בלנטוס אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות ממאירות, בהשוואה לטיפולים אחרים באנאלוגים של אינסולין.
לדברי החוקרים, בעקבות ארבעה מחקרי עוקבה עלה חשש בנוגע לקשר אפשרי בין אנאלוגים של אינסולין, בפרט לנטוס (Insulin Glargine) ובין התפתחות מחלות ממאירות, בעיקר סרטן שד. בתגובה, ועידת ה-CHMP (Committee for Medicinal Products for Human Use) מטעם ה-European Medicines Agency סקרה את הנתונים וקבעה כי אין סיבה לחשש וכי לכן אין מקום לשינויים בהמלצות לטיפול. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הקשר האפשרי.
במחקר העוקבה הצרפתי ביקשו החוקרים להוסיף עדויות לנושא. מדגם המחקר כלל כ-70,000 חולים בגילאי 40-79 שנים, שהחלו בטיפול באינסולין בזאלי בשנים 2007-2009. חציון המעקב אחר המשתתפים עמד על 2.67 שנים בחולים שנחשפו לטיפול בלנטוס.
שיעור האירועים האבסולוטי של כלל הממאירויות בחולים שטופלו בלנטוס, בהשוואה למטופלים באינסולינים בזאליים אחרים עמד על 1,622 ו-1,43 ל-100,000 שנות-אדם, בהתאמה.
לא זוהה קשר מובהק בין חשיפה לטיפול בלנטוס ובין שיעורי ההיארעות הכוללים של מחלות ממאירות, לאחר תקנון למין, עם יחס סיכון של 0.97, או לאחר תקנון נוסף לכל תכשיר היפוגליקמי ומשך סוכרת. לא זוהה סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב מטופלים בלנטוס, בהשוואה למטופלים באינסולין בזאלי אחר, עם יחס סיכון מתוקנן של 1.08.
החוקרים מציינים כי המחקר היה מוגבל מאחר שתקופת המעקב לא עלתה על ארבע שנים, לכן דרושים מחקרים נוספים להערכת ההיארעות של מחלות ממאירות בטווח הארוך. כמו כן, חסרים נתונים אודות חשיפה לטבק, גורם סיכון ידוע למחלות ממאירות רבות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!