הפחתת משקל ופעילות גופנית גרמו להאטת ההדרדרות בכושר הניידות של מטופלים מבוגרים עם סוכרת סוג 2 , כך עולה ממחקר חדש מה-NEJM.

המחברים מציינים שסוכרת מסוג 2 גורמת לעיתים קרובות למגבלות בניידות שמחמירות עם העלייה בגיל. מטרתם הייתה לבחון אם שינוי אינטנסיבי בסגנון החיים שגורם להפחתת משקל ומשפר כושר גופני עשוי להאט את הירידה בניידות מטופלים אלה.

החוקרים חילקו באופן אקראי 5,145 מטופלים עם משקל יתר או השמנת יתר בגילים 45-74 עם סוכרת סוג 2 בין קבוצה שבה נעשה שינוי אינטנסיבי בסגנון החיים או בקבוצת תמיכה והדרכה בחולי סוכרת. נעשה שימוש במודל מרקוב סמוי לצורך איפיון מצבי נכות ורגרסיה לוגיסטית סדרתית מרובת אפקטים לצורך הערכת ההסתברות לנסיגה פונקציונלית. יעד המחקר המרכזי היה דיווח עצמי של מגבלות בתנועה, עם הערכה שנתית למשך 4 שנים.

בשנה הרביעית, מבין 2,514 המשתתפים שהיו בקבוצת ההתערבות האינטנסיבית של שינוי סגנון חים, 20.6% נמצאו כסובלים מנכות חמורה, ו-38.5% סווגו כבעלי כושר תנועה טוב. מבין קבוצת הבקרה 26.2% ו-31.9% סווגו כסובלים מנכות חמורה ובעלי כושר תנועה טוב בהתאמה.

ההתערבות בסגנון החיים גרמה לירידה של 48% בסיכון לאבד כושר ניידות בהשוואה לקבוצת הביקורת, באופן מובהק סטטיסטי (p<0.001). הירידה במשקל ושיפור הכושר הגופני (שהוערך באמצעות מבחן מאמץ על הליכון) היו באופו מובהק הגורמים המתווכים המסבירים הבדל זה בין הקבוצות.  תופעות לוואי חריגות שהיו קשורות לשינוי בסגנון החים כללו שיעור גבוה יותר של סימפטומים של כאבים ממקור שריר-שלד במהלך השנה הראשונה למעקב.

החוקרים מסכמים שי הפחתת משקל ושיפור כושר גופני מאיטים את איבוד הניידות בחולי סוכרת סוג 2.