במאמר חדש שפורסם במהדורת 16 בספטמבר של כתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי תרופות המשפרות את הרגישות לאינסולין מצמצמות את אובדן השריר בגברים קשישים עם סוכרת מסוג 2.
לדברי החוקרים, לא ברור כיצד תרופות המשפרות את הרגישות לאינסולין (בעיקר מטפורמין) מסייעות בשמירה על מסת השריר.
במסגרת המחקר ניתחו החוקרים את הנתונים אודות 3752 גברים מבוגרים שלקחו חלק במחקר Osteoporotic Fractures in Men (MrOS). כל המשתתפים היו בגיל 65 שנים בתחילת המחקר. במרביתם ערכי הסוכר בדם היו תקינים (1853), 1403 אובחנו עם הפרעה ברמות סוכר בצום (IFG או Impaired Fasting Glucose), 234 אובחנו עם סוכרת לא-מטופלת, 151 חולי סוכרת טופלו בתרופות המשפרות את הרגישות לאינסולין ו-111 חולי סוכרת לא נטלו טיפול זה.
במהלך מעקב ממוצע של 3.5 שנים, נרשמה ירידה במסת הגוף הרזה בכל קבוצות המחקר, עם ירידה של 1.4% בחולי סוכרת שטופלו בתרופות המשפרות את הרגישות לאינסולין, 1.7% בגברים עם ערכי סוכר תקינים בדם, 1.9% בגברים עם הפרעה ברמות סוכר בצום, 2.9% בחולי סוכרת לא-מטופלים ו-3.0% בחולי סוכרת שלא קיבלו טיפול בתרופות המשפרות את הרגישות לאינסולין.
בחולי סוכרת שטופלו בתיאזולידנידיונים וגברים עם ערכי סוכר תקינים בדם תועד דפוס דומה של אובדן מסת גוף רזה אפנדיקולרית. בחולי סוכרת שטופלו במטפורמין הירידה במסת הגוף הרזה הייתה מעט קטנה יותר, בהשוואה לגברים עם ערכי סוכר תקינים בדם, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
עם זאת, בחולי סוכרת שטופלו במטפורמין ותיאזולידנידיונים, מסת הגוף הרזה בסופו של דבר הייתה גדולה יותר מזו של גברים עם ערכי סוכר תקינים בדם. יתרה מזאת, בגברים שטופלו במטפורמין, הירידה במסת הגוף הרזה הייתה נמוכה יותר משמעותית, בהשוואה לחולי סוכרת לא-מטופלים ואלו שלא קיבלו טיפול בתרופות המשפרות את הרגישות לאינסולין.
מדובר בממצאים המבוססים על מחקר תצפיתי ולכן דרושים מחקרים נוספים בנושא. עם זאת, להערכת החוקרים, על רופאים להבין כי בחולי סוכרת מבוגרים ייתכן אובדן גדול יותר של מסת השריר והכוח, בהשוואה לקשישים ללא סוכרת.
Diabetes Care 2011
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!