שינויים בלחץ במטוס במהלך טיסות עשויים להביא לכך שמשאבות אינסולין יספקו כמות גדולה או קטנה מדי של אינסולין, וכך עשויים להציב חולי סוכרת בסכנה, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Diabetes Care.
החוקרים ממליצים על ניתוק המשאבה לפני ההמראה ולאחר הנחיתה, ולהבטיח כי אין בועות אוויר באינסולין בטרם חיבור מחדש. עם זאת, חוקר חיצוני טוען כי החשש עשוי להיות תקף רק לחלק מחולי הסוכרת, כאשר הדבר אמור בעיקר לחולים רגישים מאוד לשינויים קלים במינונים.
לאחר שחקרו את המקרה של ילדה בת 10 עם סוכרת מסוג 1, שערכי הסוכר בדמה היו נמוכים מדי לאחר המראה, החוקרים מאוסטרליה זיהוי מקרים נוספים של חולי סוכרת המטופלים במשאבת אינסולין שהתמודדו עם בעיה דומה במהלך טיסות.
במטרה לבחון את הנושא, הם הציבו 10 משאבות אינסולין על טיסה מסחרית.
מהתוצאות עולה כי במהלך ההמראה (כאשר לחץ האוויר יורד), המשאבות סיפקו 1-1.4 יחידות אינסולין נוספות, בממוצע. להשוואה, חולה מבוגר עם סוכרת מסוג 1 נזקק לכ-50 יחידות אינסולין ביום.
ובזמן ההנמכה, כאשר הלחץ עולה, חלק מהאינסולין נשאב בחזרה למשאבות והביא למתן כמות קטנה ביחידה אחת של אינסולין.
החוקרים ציפו כי שינויים אלו יהוו בעיה משמעותית יותר בילדים ובמטופלים באינסולין במינונים נמוכים מלכתחילה. הם ממליצים למטופלים להיוועץ ברופא המטפל בטרם נסיעה, להכין תמיד מאגרים נוספים ומקורות לסוכר, ולבדוק תכופות את ערכי הסוכר בדם.
במטרה למנוע סכנות לנוסעים, החוקרים מציגים מספר המלצות, כולל המלצה כי מחסנית האינסולין תכיל 1.5 מ”ל אינסולין בלבד.
על חולי סוכרת לנתק את המשאבה לפני ההמראה, לסלק בועות אוויר ולחבר את המשאבה לאחר ההנמכה לאחר מכן לנתק את המשאבה בשנית ולהכין שתי יחידות אינסולין לפני הנחיתה ולפני חיבור המשאבה לצמיתות. עליהם לנתק את המשאבה במהלך מצבי חירום בטיסה, כאשר חלה ירידה ניכרת בלחץ האוויר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!