מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מאי של כתב העת Diabetes Care עולה כי במטופלים עם סכרת סוג 1 חסר חמור בויטמין D קשור באופן בלתי תלוי לתמותה מכל סיבה, אך לא קשור לסיבוכים מיקרווסוקלריים של המחלה.
במחקר מעקב פרוספקטיבי זה עקבו החוקרים אחר מטופלים עם אבחנה של סכרת סוג 1 החל מאבחנת המחלה. רמת ויטמין D (מסוג 25-OH-D3 ) נבדקה ב-227 מטופלים לפני שהם פיתחו מיקרואלבומינוריה. החוקרים הגדירו חסר ויטמין D כרמה בדם מתחת לעשירון ה-10% (שהוא 15.5 ננומולליטר).
החוקרים מצאו כי רמת החציון של ויטמין D הייתה 44.6 ננומולליטר (טווח של 1.7-161.7). הרמה של ויטמין D לא נמצאה קשורה לגיל, מין, קצב הפרשת אלבומין בשתן (urinary albumin excretion rate UAER ), או לחץ דם. במהלך המעקב, 44 מטופלים (18%) נפטרו. לאחר תקנון ל-UAER , רמת HbA1c , וגורמי סיכון קרדיווסקולריים (גיל, מין, לחץ דם, שומנים בדם, עישון), יחס הסיכון לתמותה במטופלים עם חסר ויטמין D היה 2.7 (P=0.03 ).
מתוך 220 מטופלים, 81 (37%) פיתחו מיקרואלבומינוריה ו-27 (12%) מתוכם התקדמו למאקרואלבומינוריה. בנוסף, 192 (87%) פיתחו background retinopathy , ו-34 (15%) התקדמו ל-proliferative retinopathy . חסר חמור בויטמין D בתחילת המחלה לא נמצא כמדד מנבא להתפתחות סיבוכים מיקרווסקולריים אלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במטופלים עם סכרת סוג 1, חסר חמור בויטמין D נמצא קשור באופן בלתי תלוי בתמותה מכל סיבה, אך לא נמצא קשור לסיבוכים מיקרווסקולריים בעיניים ובכליות. כעת יש מקום למחקרים נוספים לבדיקת ההשפעה של תוספת ויטמין D במטופלים עם סכרת סוג 1 על הפרוגנוזה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!