ממחקר חדש שפורסם במהדורת 17 במאי של כתב העת Annals of Internal Medicine עולה כי אין הבדל ברור בתועלת בין משפחות שונות לטיפול בסוכרת, כאשר מוסיפים תכשיר שלישי לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 המטופלים כבר במטפורמין וסולפוניל-אוריאה.
מחקרים מעטים בחנו את ההשפעה של הוספת תכשיר שלישי לטיפול בסוכרת, כאשר רמת הסוכר בדם אינה מאוזנת תחת טיפול במטפורמין וסולפוניל-אוריאה. האפשרויות כוללות אינסולין, Acarbose, תיאזולידנדיונים, אגוניסטים של GLP-1 ומעכבי DPP-4.
במטה-אנליזה הנוכחית ביקשו החוקרים להשוות את היעילות של מגוון משפחות תרופות, כטיפול נוסף לשילוב מטפורמין וסולפוניל-אוריאה בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינה מאוזנת. החוקרים ערכו חיפוש בספרות הרפואית במטרה לזהות מחקרים אקראיים להערכת הוספת תרופה שלישית לאיזון רמות הסוכר בדם.
כל המחקרים שנכללו בסקירה נמשכו לכל הפחות 24 שבועות, כאשר המשתתפים היו בגיל 18 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2 וריכוז HbA1c של מעל 7.0% למרות טיפול משולב במטפורמין וסולפוניל-אוריאה. היעדים העיקריים של המחקר היו שינוי ברמת HbA1c, שינוי במשקל הגוף ותדירות אירועי היפוגליקמיה חמורה.
הסקירה כללה 18 מחקרים עם משך ממוצע של 31.3 שבועות, עם סך כולל של 4535 משתתפים. בהשוואה לפלסבו, הירידה בערכי HbA1c הייתה דומה עם כל שלוש משפחות התרופות, ונעה בין 0.7%- עם Acarbose ועד 1.08%- עם אינסולין.
הטיפול באינסולין ובתיאזולידנידיונים לווה בעליה במשקל הגוף (2.84 ק”ג ו-4.25 ק”ג, בהתאמה), בעוד שאגוניסטים של GLP-1 לוו בירידה במשקל (1.63- ק”ג).
בהשוואה לתרופות אנטי-היפרגליקמיות שאינם אינסולין, טיפול באינסולין לווה במספר כפול של אירועי היפוגליקמיה חמורה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין הבדל ברור בתועלת בין משפחות תרופות שונות, כאשר מוסיפים טיפול קו שלישי בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול במטפורמין וסולופוניל-אוריאה. הבחירה הטובה ביותר תלויה במאפייני החולה הפרטני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!