מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Journal of Endocrinology and Metabolism עולה כי היפרגליקמיה על-רקע טיפול בפרדניזולון מופיעה בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב, ואלו השעות בהן יש לטפל בהיפרגליקמיה.
החוקרים מסבירים כי היפרגליקמיה, כולל על-רקע טיפול בסטרואידים, הינה גורם מנבא בלתי-תלוי לעליה בשיעורי תמותה בחולים מאושפזים.
חולים מטופלים לעיתים קרובות בשל היפרגליקמיה על-רקע סטרואידים, אך ייתכן והגישות המקובלות אינן מתאימות. תסמונת קושינג (כלומר, עודף סטרואידים אנדוגני) מובילה לרוב לעליה בריכוז סוכר לאחר-ארוחה. במידה ותופעה דומה חלה עם סטרואידים אקסוגניים, אזי הגישה המקובלת למתן אינסולין בזאלי ארוך-טווח עם תיקון לפי רמות הסוכר והארוחות עם אינסולין מהיר-פעולה, אינה מתאימה לטיפול בהיפרגליקמיה לאחר-ארוחה ועשויה להוביל להיפוגליקמיה בשעות הלילה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של פרדניזולון על ריכוז הסוכר בדם במהלך היממה. לשם כך הם ערכו מחקר חתך בבית חולים אוניברסיטאי שכלל 60 חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית שאושפזו לבית החולים. ב-13 מקרים לא היה ידוע על אבחנה קודמת של סוכרת, והם לא קיבלו טיפול בסטרואידים (קבוצה 1), ו-40 חולים עם סוכרת אושפזו בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית וטופלו בפרדניזולון (קבוצה 2). שבעה חולים עם COPD וסוכרת ידועה טופלו בפרדניזולון (קבוצה 3).
מניטור רציף של רמות הסוכר בדם עולה כי שיעור גבוה יותר של חולים בקבוצה 2 (21/40, 53%) וקבוצה 3 (7/7, 100%) הגיעו לרמות סוכר בדם של 200 מ”ג לד”ל ומעלה, זאת בהשוואה לחולה אחד מבין 13 חולים (8%) בקבוצה 1. בקבוצה 3 ריכוז הסוכר הממוצע בדם היה גבוה יותר ובין השעות 24:00 ועד השעה 12:00 (142 מ”ג לד”ל) בהשוואה לקבוצות האחרות (p<0.005), אך לא תועד הבדל מובהק בהבדל בריכוז הסוכר בין קבוצה 1 (108 מ”ג לד”ל) וקבוצה 2 (112 מ”ג לד”ל). בין השעות 12:00 ועד 24:00, ריכוז הסוכר הממוצע היה גבוה יותר בקבוצה 2 (142 מ”ג לד”ל) ובקבוצה 3 (189 מ”ג לד”ל) בהשוואה לקבוצה 1 (117 מ”ג לד”ל, p<0.05).
מתוצאות המחקר עולה כי ב-50% מהחולים המאושפזים עם COPD המטופלים בפרדניזולון, ללא אבחנה ידועה של סוכרת, ריכוז הסוכר בדם עלה על 200 מ”ג לד”ל. היפרגליקמיה הופיעה בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!