ממחקר חדש עולה כי מטרת הטיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase) אינה רק הפחתת  רמותHbA1c ומניעת היפרגליקמיה, אלא גם צמצום השינויים החדים ברמות הסוכר בדם במהלך היממה והשטחת עקומת הפלוקטואציות בריכוז הסוכר בדם במהלך 24 שעות.

לדברי החוקרים, ישנן עדויות לפיהן הפרעות במשק הסוכר בדם, דוגמת שינויים חדים ברמות הסוכר במהלך היממה, משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות סיבוכי סוכרת. במחקר הנוכחי העריכו החוקרים את הטיפול ב-Sitagliptin (ג’נוביה) במינון 100 מ”ג, פעם ביום, בהשוואה לטיפול ב- Vildagliptin (גאלבוס) במינון של 50 מ”ג, פעמיים ביום, על השינויים היומיים ברמות הסוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 2, שלא אוזנו היטב תחת טיפול במטפורמין.

החוקרים עקבו אחר רמות הסוכר בדם באמצעות ניטור תת-עורי רציף במהלך 48 שעות. 18 חולים טופלו בשילוב מטפורמין עם Sitagliptin ו-20 טופלו בשילוב מטפורמין עם Vildagliptin, במהלך תקופה של שלושה חודשים.

מדד MAGE (Mean Amplitude of Glycemic Excursions) שימש להערכת השינויים ברמות הסוכר בדם במהלך היממה. החוקרים העריכו את רמות GLP-1 (Glucagon-like Peptide-1), גלוקגון ואינסולין במהלך ארוחה ממוצעת.

מניטור רציף של רמות הסוכר בדם עולה ירידה גדולה במדדי MAGE בקבוצת המטופלים ב- Vildagliptin, בהשוואה למטופלים ב-Sitagliptin (p<0.01). נרשמה עליה משמעותית ברמות GLP-1 במהלך הארוחה בחולים שטופלו ב- Vildagliptin, פעמיים ביום, לכיוון Sitagliptin במינון 100 מ”ג, פעם ביום (P<0.01). רמות גלוקגון היו מדוכאות יותר במהלך הארוחה במשתתפים שטופלו ב- Vildagliptin, בהשוואה למטופלים ב-Sitagliptin (p<0.01).

מאחר ש-MAGE מלווה בהגברת עקה חמצונית, מהנתונים עולה כי מטרת הטיפול מעכבי DPP-4  אינה רק הפחתת רמות HbA1c אלא גם צמצום השינויים החדים ברמות הסוכר בדם במהלך היממה.

Journal of Diabetes and Its Complications 24 (2010) 7983