מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Diabetes Care עולה כי חולי סוכרת מסוג 2 שטופלו ב-Exenatide (ביאטה) הראו משקל גוף ומסת שומן כוללת נמוכים משמעותית מערכי הבסיס ופרופיל משופר של ביומרקרים של מחלה קרדיווסקולארית. החוקרים מציינים כי השיפור ברמות הסמנים הביולוגיים היה במידה רבה בלתי תלוי בשינויים שחלו בהרכב הגוף, עובדה המעידה על מעורבותם האפשרית של מנגנונים אחרים.
החוקרים מסבירים כי עד כה יוחסו כל ההשפעות המועילות של התכשיר Exenatide לשינויים במשקל הגוף. לטענתם, מחקרם זה מראה כי בנוסף להשפעת התכשיר על המשקל, יתכן וישנה השפעה נוספת ובלתי תלויה על ביומרקרים של מחלה קרדיווסקולארית. הם מדגישים כי יש צורך באישור ממצאיהם אלו במחקרים קליניים ומולקולאריים נוספים. ראוי לציין כי המחקר מומן בידי החברה המייצרת את התכשיר הנבדק.
במחקר נכללו 69 חולים שהוקצו אקראית לקבל טיפול ב-Exenatide (כך ב-36 חולים) או לחילופין ב-Insulin Glargine (לנטוס) (33 חולים), בנוסף לטיפול ב-Metformin.
החוקרים מדווחים כי בתום שנה של מעקב, החולים בקבוצת ה-Exenatide הראו ירידה ממוצע של 13% במסת השומן בגו (מ-16.3 ק”D ל-14.8 ק”ג), ירידה של 11% בסך השומן בגוף (מ-27.8 ק”ג ל-25.4 ק”ג), ירידה של 6% במשקל הגוף (מ-90.3 ל-86.4 ק”ג) וירידה של 5% בהיקף המותניים (מ-106.1 ל-100.6 ס”מ) בהשוואה לערכי הבסיס. לעומתם, החולים בקבוצת האינסולין הראו ירידות של 1% בלבד במדדים אלו ועלייה של 1% בהיקף המותניים. אף אחד מהטיפולים שנבדקו לא השפיע בצורה מובהקת על מסת הגוף הרזה.
החוקרים מוסיפים כי הטיפול ב-Exenatide הביא לעלייה ברמות ה-Adiponectin הכוללות ב-12%, ירידה ברמות ה-High-sensitivity C-reactive protein (hsCRP) ב-61% וירידה של 14% ברמות ה-Leptin. מאידך, הטיפול באינסולין הביא לשינויים הפוכים: בחולים שטופלו באינסולין נרשמה ירידה ברמות ה-Adiponectin הכוללות ב-5%, ירידה ברמת ה-hsCRP ב-20%, ועלייה ברמות הלפטין ב-7%.
למעט רמות הלפטין וה-hsCRP, החוקרים מציינים כי לא נמצאה קורלציה מובהקת חד-משתנית בין השינויים במשקל הגוף ובין רמות הביומרקרים הקרדיווסקולאריים בקרב החולים שטופלו ב-Exenatide.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!