מחקר נוסף, הפעם מ-Diabetes Care אשר מטרתו הייתה לקבוע אם הטיפול באינסולין glargine (לנטוס) אינו נחות מהטיפול באינסולין detemir (לבימיר) מפרסם כעת את תוצאותיו. המדד הקובע היה שיעור המטופלים המשיגים HbA1c קטן מ-7% ללא סימפטומים של היפוגליקמיה ברמה נמוכה מ-3.1 ממו”ל/ל.
המחקר נמשך לאורך 24 שבועות והשתתפו בו 973 חולי סוכרת סוג 2 שטרם טופלו באינסולין ושהיו עם רמות HbA1c בין 7%-10.5% אשר חולקו באופן רנדומלי לטיפול בלנטוס אחד ליום, או לבימיר פעמיים ביום. מינוני האינסולין הועלו והותאמו בהתאם לצורך.
נמצא ש-27.5% ו-25.6% מהמטופלים בלנטוס ולבימיר בהתאמה השיגו את היעד המרכזי המוכיח אי נחיתות של לנטוס. השיפור הממוצע ברמות ה-HbA1c היה ירידה של 1.46% בלנטוס ו-1.54% בלבימיר, כשהפער לא היה מובהק סטטיסטי. (p=0.149) .
שיעורי המטופלים שהשיגו את היעד של מתחת ל-HbA1c של 7% היו דומים וללא פער מובהק סטטיסטי (P=0.254).
עם זאת, יותר מטופלים בלבימיר השיגו רמות HbA1c של מתחת ל-6.5% .
הסיכון להיפוגליקמיה היה דומה בשתי התרופות. העלייה במשקל הייתה גדולה יותר בלנטוס ב-0.77 ק”ג. לעומת זאת מינוני האינסולין בלנטוס היו נמוכים יותר: 43.5 יח’ לעומת 76.5 בלבימיר.
החוקרים מסיקים איפוא שבחולי סוכרת סוג 2 שטרם טופלו באינסולין, לנטוס משיג שליטה דומה לזו שמתקבלת באמצעות לבימיר, תוך עלייה גדולה יותר במשקל אך עם שימוש משמעותי נמוך יותר ביח’ אינסולין.
מעוניינים להעשיר הידע והכלים בניהול מחלת הסוכרת ? הרשמו כעת לביה”ס לסוכרת ! צפו ב-10 הרצאות קצרות של מיטב המומחים בישראל, ענו על מבחן אינטרקטיבי ותהיו זכאים לנקודות השתלמות מטעם הפקולטה לרפואה של האונ’ העברית. ביה”ס מאפשר גם קיום של דיונים על נושאים אקטואלים בסוכרת עם המומחים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!