ממחקר חדש עולה כי עישון מביא לשינויים גדולים בספיגת אינסולין בשאיפה (Exubera).
הממצאים, המתאימים לתוצאות מחקרים קודמים שבחנו את השפעות אינסולין בשאיפה במעשנים, מוכיחות כי עישון מביא לעליה משמעותית בשיעור והיקף הספיגה של Exubera.
החוקרים בדקו את פרופיל הספיגה של Exubera ב-20 נבדקים בריאים, ללא סכרת, שעישנו באופן כרוני בתחילת המחקר, לאחר הפסקת עישון, ולאחר חזרה לעשן. בנוסף, החוקרים השוו את הספיגה של אינסולין בשאיפה במעשנים עם 10 נבדקים בריאים, שאינם מעשנים.
ריכוז אינסולין המקסימלי (Cmax) והאזור מתחת לעקומה (AUC) עבור Insulin Concentration Time (AUC-Insulin0-360) היו גבוהים באופן משמעותי באינסולין בשאיפה במעשנים, בהשוואה ללא-מעשנים. גם הזמן עד Cmax היה קצר יותר במעשנים, בהשוואה ללא-מעשנים.
לאחר הפסקת עישון, זוהתה ירידה ב-AUC-Insulin0-360 של עד 50% בתוך שבוע, והגיעה לרמה שזוהתה בלא-מעשנים. כמו כן, זוהתה ירידה ב-Cmax ועליה בזמן עד Cmax , אך שינויים אלו לא היו דומים למדדים שזוהו בלא-מעשנים. יתרה מזאת, ההשפעות היו הפיכות לחלוטין עם חידוש העישון.
לכן טענו החוקרים כי אין לטפל ב-Exubera בחולי סכרת הממשיכים לעשן, מאחר ששינויים מהירים בחשיפה הסיסטמית לאינסולין מעלים את הסיכון להיפוגליקמיה. ביחד עם המלצות FDA ו-EU Commission, החוקרים טוענים כי המטופלים צריכים היו להפסיק לפחות 6 חודשים לפני התחלת טיפול ב-Exubera, ואם הם בוחרים להמשיך לעשן במהלך טיפול ב-Exubera, יש להפסיק את הטיפול באופן מיידי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!