תוצאותיו של מחקר ניסיוני שפורסם לאחרונה מעידות כי שימוש באינסולין בחולים הסובלים מסוכרת מסוג 2 מפחית את שכיחות הופעתם של סרטני עור שאינם מלנומה (NMSC).
בכדי למנוע את העברתן של מוטציות גנטיות, עוברים קרטינוציטיים אנושיים המוקרנים בקרינת UVB בתרבית הזדקנות מוקדמת המושרית על-ידי דחק או תהליך של אפופטוזיס. תגובה זו לקרינת UVB תלויה בהפעלה הפונקציונאלית של ה-insulin-like growth factor-1 receptor (או IGF-1R).
בהתבסס על ממצאים אלה, שיערו החוקרים כי העליה ברמות האינסולין בסרום בחולים הסובלים מסוכרת מסוג 2 עלולה להפעיל את ה-IGF-1R בעור ולהוביל לירידה בשכיחות מקרי סרטן העור. מטרת המחקר היתה לקבוע האם השימוש באינסולין בחולים אלה מצוי בהתאמה לשינוי בשכיחות ה-NMSC.
במחקר נכללו 2 קבוצות נבדקים ממחקר שבו נבדקה שכיחות ה-NMSC לאחר שימוש בשני סוגי טיפולים תרופתיים. כל הנבדקים היו ממוצא לבן ובגיל 50 שנים ומעלה כשהחלו ליטול את הטיפול התרופתי. כל החולים ביקרו באופן שגרתי במרפאה במהלך תקופת המחקר בין השנים 1980-1999.
בקבוצה הראשונה נכללו 1440 חולים שהשתמשו באינסולין בשל סוכרת מסוג 2 ובקבוצת השניה נכללו 4135 חולים שהשתמשו ב-cimetidine לטיפול במחלות של מערכת העיכול. אליהן הוספה קבוצה שלישית של 6131 חולים סוכרתיים המשתמשים בתרופות אנטי-סוכרתיות שאינן אינסולין בכדי לבחון את השפעת הטיפולים שאינם אינסולין.
שכיחות ה-NMSC בחולים המשתמשים באינסולין היתה נמוכה באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לחולים המשתמשים ב-cimetidine (כ-1.25% לעומת 2.35%, P < 0.02). הירידה בשכיחות ה-NMSC בקרב חולים הסובלים מסוכרת מסוג 2 נמצאה בהתאמה לשימוש באינסולין (1.40% בחולים סוכרתיים המשתמשים באינסולין לעומת 2.35% בחולים סוכרתיים המשתמשים בטיפולים שאינם אינסולין (P = 0.11).
החוקרים מסיקים כי חולים הצורכים אינסולין ממקור חיצוני מצויים בסיכון מופחת להתפתחות NMSC וכי ההשפעה המגוננת של השימוש באינסולין גוברת עם העליה בגיל החולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!